כשהנפט נעצר במזרח התיכון, העולם מתייקר: על הזהב השחור ששולט בכלכלה העולמית

המלחמה עם איראן החזירה לקדמת הבמה את אחד הצמתים הרגישים בעולם: מצרי הורמוז, מעבר ימי צר בין איראן לחצי האי ערב, שדרכו עוברת כ־20% מתנועת הנפט העולמית.

סגירת המצר על ידי איראן בימים אלה מטלטלת את השווקים ומובילה לעליית מחירי חביות הנפט.

הנפט עצמו הוא חומר טבעי שנמצא בעומק האדמה ונוצר לפני מיליוני שנים משאריות של יצורים ימיים זעירים שנקברו תחת שכבות סלע, עברו תהליכי לחץ וחום והפכו לחומר עשיר באנרגיה.

לאחר קידוח והפקה, הנפט עובר תהליך זיקוק שבו מפרידים אותו למרכיבים שונים, שכל אחד מהם משמש למטרה אחרת.

מלבד השימוש בו לייצור דלקים כמו בנזין, דיזל ודלק סילוני, חשיבותו של הנפט חורגת הרבה מעבר לכך.נפט הוא חומר גלם מרכזי בתעשייה הפטרוכימית, וממנו מיוצרים פלסטיק, סיבים סינטטיים כמו פוליאסטר, אספלט, חומרי ניקוי, תרופות ומוצרים רבים נוספים.

למעשה, חלקים נרחבים מהעולם המודרני, מהתחבורה ועד מוצרי היומיום, נשענים על נגזרות של נפט.

היקף השימוש הגלובלי בנפט הוא עצום: העולם צורך כיום כ־100 מיליון חביות נפט ביום, כאשר ארצות הברית לבדה אחראית לכ־20% מהצריכה העולמית.

ישראל, לשם השוואה, צורכת כ־200–220 אלף חביות ביום בלבד, והיא תלויה כמעט לחלוטין ביבוא נפט.

בניגוד למדינות רבות באזור, ישראל אינה מדינת נפט, ולכן נשענת יותר ויותר על מקורות אנרגיה חלופיים, כמו מאגרי הגז הטבעי שהתגלו בים התיכון, והפכו עם השנים למקור אנרגיה מרכזי לייצור חשמל בישראל.

כמעט מחצית ממאגרי הנפט המוכרים בעולם נמצאים במזרח התיכון, מה שעיצב את מפת הגיאופוליטיקה האזורית במאה ה-20 וה-21.

כיום איראן מחזיקה בעתודות נפט מהגדולות בעולם, ולכן למהלכי המלחמה מולה יש השפעה גלובלית משמעותית.