ממשלת אירלנד תקדם חקיקה שתאסור על ייבוא סחורות ישראליות מיהודה ושומרון, כך אמר בראיון שהתפרסם היום (שישי) השר לענייני אירופה והגנה תומאס בירן. בירן גם התייחס להאשמות נגד המדינה בעקבות סערת "פארק הרצוג" ואמר: "אני דוחה באופן מוחלט את האשמות שאירלנד אנטישמית באיזשהו אופן", טען בהתייחסות להצהרות של שר החוץ גדעון סער והסנאטור האמריקני לינדזי גרהאם, "אנחנו מודעים עמוקות לתרומה שתרמו יהודים לאירלנד".
בירן תיאר את החוק כ״צעד מצומצם ביותר, שיאסור על ייבוא סחורות משטחים כבושים באופן בלתי חוקי", והוסיף כי ״צעדים דומים כבר ננקטו במספר מדינות אירופיות". עם זאת, הוא סירב לומר מתי הצעת החוק תוגש לפרלמנט והבהיר: "היא בוודאות לא תיושם השנה".
מוקדם יותר השנה דיווחה "רויטרס" כי הממשלה שוקלת לרכך את החוק ולצמצם אותו לאיסור על סחורות בלבד - כמו פירות יבשים - ולא לשירותים. הרחבת החוק לשירותים הייתה עלולה לפגוע בחברות טכנולוגיה ותעשיות אחרות באירלנד שפועלות בישראל, והם לחצו לסכל את המהלך. בפועל, הגבלת החוק לסחורות בלבד תשפיע על קומץ מוצרים המיובאים מיהודה ושומרון, בהיקף של כ-200 אלף יורו בשנה.
הסנאטורית פרנסס בלאק, שהגישה את הצעת החוק המקורית ב-2018, אמרה ל"רויטרס" כי תפעל להרחיב את האיסור גם לשירותים. "זה ידרוש עבודה רבה בשנה הבאה כדי לכלול שירותים, אבל זה בדיוק מה שאני מתכוונת לעשות", אמרה.
חבר הפרלמנט האירופי מאירלנד בארי אנדרוז קרא לממשלה להתקדם עם החוק. "הטענות שאירלנד אנטישמית הן שטויות", אמר. "לאירלנד אין מה לפחד. אנחנו כבר לא היחידים שעושים את זה".
הסערה האחרונה ביחסים בין שתי המדינות נסובה סביב הצעה לשנות את שמו של "פארק הרצוג" בדבלין ל"פארק לשחרור פלשתין". הפארק ממוקם בשכונת ראת׳גר, סמוך לבית הספר היהודי היחיד באירלנד, ונקרא על שם הנשיא השישי חיים הרצוג שגדל בעיר. ההצעה הוגשה בדצמבר 2024 על ידי חברת מועצה ממפלגת שין פיין. לאחר לחץ ממשלתי - וסערה בינלאומית - מועצת העיר דחתה את ההחלטה בנושא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו