במרץ 2024, באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית, התקיים וובינר של ארגון סאמידון בשם "התנגדות למתחילים”. הובילה אותו שרלוט קייטס, המתאמת הבינלאומית של הארגון, שמדברת בפנים גלויות ואומרת: "השבעה באוקטובר שינה את העולם". האירוע נועד לתדרך סטודנטים ולתאם פעולות מחאה בקמפוסים, כחלק מתשתית ארגונית, שסאמידון וארגונים דומים הקימו בקמפוסים השונים ברחבי צפון אמריקה.
בעלה של קייטס הוא ח'אלד ברכאת, פעיל מרכזי בחזית העממית לשחרור פלסטין - ארגון טרור מרקסיסטי הפועל בישראל מאז 1967. החזית מזוהה, בין היתר, עם המחבלת ליילה ח׳אלד וחטיפות המטוסים של 1970, עם הטבח בנמל התעופה לוד (1972) ועם רצח השר רחבעם זאבי (2001).
לפי הרשויות בישראל ולפי משרד האוצר האמריקאי, ברכאת, קייטס ופעילים רבים בסאמידון מקושרים לחזית העממית, וסאמידון מתוארת כחברת קש שמגייסת כספים לחזית.
אז איך זה יכול להיות ששלוחה של ארגון טרור פלשתיני הצליחה בתוך שנים ספורות לחדור לקמפוסים בצפון אמריקה ובאירופה, להסית נגד ישראל, ולמעשה נגד המערב כולו, ועדיין ממשיכה להיות פעילה, גם אחרי שתויגה כישות טרור?
הקמפוסים בארצות הברית אחרי 7 באוקטובר
מאז 7 באוקטובר, הקמפוסים בארה״ב הפכו לזירת השפעה המרכזית. פרופ’ ענת בק-אלון, מרצה למימון ומשפט שמלמדת בארה״ב, הותקפה בקמפוס על ידי ארגונים פרו-פלסטיניים והחליטה לתבוע אותם. היא מתארת כך מה קרה מה-8 באוקטובר:
“ראיתי איך האווירה בקמפוס משתנה. ראיתי פוסטרים על האינתיפאדה, על כך שצריך להמשיך לעשות מה שנעשה, סטודנטים שהתחילו ללבוש כאפיות, סטיקרים עם הפרגליידרים שנחתו לתוך ישראל ומאוד מאוד הזדעזעתי מזה", היא מספרת. "ושמתי לב לדבר מסוים, שמתי לב שהכל מאוד מאורגן, שמתי לב שאותו פוסטר שהופיע אצלי בקליבלנד באוהיו, מופיע בסטנפורד, בהרווארד ובקולומביה".
"אידיוטים שימושיים"
סאמידון אינו הארגון היחיד בפעילות שלו. הוא חלק ממארג ארגונים פרו-פלסטינים שפועלים בו־זמנית, מהזירה האקדמית ועד הרחוב. הארגונים הפרו-פלסטיניים קראו נכון את רוח התקופה בקמפוסים: שפה פרוגרסיבית שמחברת זהויות ומאבקים. כך המאבק הפלסטיני הוצג כחלק ממערך עולמי נגד דיכוי וגזענות, ונוצרו קואליציות עם תנועות חברתיות שונות. למשל הצטרפות פעילים מהקהילה הגאה למחאות הפרו פלסטיניות, גם כשעולות ביקורות קשות מצד ארגוני זכויות אדם על מצב זכויות להט״ב בעזה.
ואכן, חלק ניכר מהמפגינים והאקטיביסטים בתנועות מסוג סאמידון הם דווקא סטודנטים ואנשי שמאל לבנים. החוקר הקנדי ג’ו אדם ג’ורג’ מפורום המזרח התיכון (MEF), שמתמחה באיומים אסלאמיסטיים בקנדה מסביר:
"מה שאנחנו רואים עם האנשים האלו שמשתתפים בארגונים כמו סאמידון, זה שהם בעצם ‘אידיוטים שימושיים’ עבור האיסלאמיסטים, כדי שיעשו בשבילם את העבודה המלוכלכת. אבל אם תשאל אותם או תראה להם, מה קורה לאנשים מהקהילה הלהט״בית, לנשים או ללא־מוסלמים בעזה או בגדה המערבית, הם לא יקבלו את זה. הם פשוט מסרבים להאמין שאנשים כאלה נרדפים או נרצחים שם".
מאיפה הכסף?
אולגה דויטש היא סגנית נשיא NGO מוניטור - מכון מחקר העוסק בארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים המעורבים בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל. לדבריה, הארגון שלה מתעד מקרים שבהם ארגוני "זכויות אדם" מקדמים בפועל פעילות אנטי-ישראלית, אנטישמיות ותמיכה עקיפה בארגוני טרור.
"גרמניה הבינה מהר מאוד מול מי הם עומדים" אומרת דויטש. "הם התחילו לפעול נגד סאמידון שבוע אחרי שבעה באוקטובר והכריזו עליהם כישות טרור, ובאמת החרימו חומרים והפכו משרדים".
להבדיל בקנדה, לדבריה, זה ממש לא המקרה. “להכריז על ארגון כגוף טרור, זה בעיקר סנקציה כספית, זה לא חייב להיות לעצור פעילים. למשל שארלוט קייטס נעצרה, ולא קרה עם זה כלום".
קנדה, שבה נוסדה סאמידון, הכריזה על הארגון כישות טרור באוקטובר 2024, אבל במקביל, בגלל פער רגולטורי, ההכרזה לא ביטלה את הרישום של סאמידון כארגון ללא מטרות רווח, ולכן הם עדיין רשומים כך כיום. הממשלה הקנדית הודיעה שתבחן את הפירוק שלהם, אבל שנה אחרי הרישום עדיין עומד בעינו.
שרלוט קייטס אכן נעצרה לאחר שב- 26 באפריל 2024 קראה בהפגנה לטבח שבעה באוקטובר "הרואי ואמיץ", ו- "יחי שבעה באוקטובר!", אבל בסופו של דבר היא שוחררה, וכיום היא ממשיכה בפעילותה. כמה חודשים לאחר השחרור מהמעצר, קייטס אפילו נסעה לאיראן לקבל "פרס זכויות אדם", ובפברואר 2025 פרסמה בטוויטר שלה תמונה שהיא מניפה את דגל סאמידון בלוויה של נסראללה בביירות. באתר סאמידון עדיין מופיעים סניפים או שותפויות של הארגון בארצות רבות באירופה.
ארצות הברית הכריזה גם היא באוקטובר 2024, בתיאום עם קנדה, על סאמידון כישות טרור. בהכרזה האמריקאית נקבע כי סאמידון הוא ב־“sham charity" ובעצם הוא חברת קש, המשמשת כמגייסת כספים עבור החזית העממית לשחרור פלסטין.
"בשביל לארגן את כל זה, הם צריכים מימון", מסבירה ג'ניפר בייקר, עמיתת מחקר בכירה בתכנית Program on Extremism, באוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון (GWU) אשר חקרה וכתבה דו"ח מקיף על סאמידון.
"מי משלם לשרלוט קייטס?" היא שואלת. "אני לא יודעת את התשובה לזה, אני יכולה לשער שהם מקבלים את המימון שלהם דרך החזית העממית, ובעצם דרך איראן. סאמידון הרי מוגדר ארגון ללא מטרות רווח בקנדה, לכן קשה לראות מי התורמים שלהם, הם לא חייבים לחשוף את זה. אני אגיד שבארצות הברית בודקים את ארגון Alliance for Global Justice כמממן שלהם".
ואכן, לפחות עד תחילת ספטמבר 2025 באתר האינטרנט של סאמידון הופיעה האפשרות לקבל תרומות דרך פלטפורמת התרומות AFGJ. כיום האפשרות הזו ירדה מהאתר, אבל ארגון AFGJ לא מתנערים מסאמידון, ועדיין מפרסמים קמפיין תמיכה באתר שלהם.
ובכל זאת איך מצליחים בסאמידון להמשיך ולפעול למרות שהוכרזו כישות טרור בארה"ב ובקנדה?פרופסור בק-אלון, מסבירה את הפטנט: “זה מה שהם עושים כל הזמן. הם וארגוני טרור אחרים, הם פשוט סוגרים שם מסוים, ופותחים את אותה פעילות תחת שם אחר. בגלל זה מה שחשוב זה להגיע למקורות המימון, לראש. אם רוצים לייבש את זה, צריך להגיע לאנשים, צריך לסגור את הארגון, אבל גם להגיע למנהיגים, לראש, למקורות המימון ולחשוף אותם".
הפעילים של סאמידון בעצם ממשיכים לפעול תחת ארגונים חדשים, בשמות חדשים, שצצים כמו פטריות אחרי הגשם. לדוגמא תנועת הנוער Hirak שפעלה בגרמניה גם היא הוצאה מחוץ לחוק בגלל הקשר שלה לסאמידון, אבל בקנדה וארה"ב ארגון Masar Badil, שקשור גם הוא לסאמידון, עדיין פעיל, ונציגיו אף נפגשו ב- 26 ביוני 2025, בבריסל, עם שגריר איראן בבלגיה. נכון להיום, הארגון ממשיך להסית ולפעול נגד ישראל.
הזירה שאסור להפקיר
דויטש מסכמת: “כולם מבינים שזו הזירה השמינית והיא לא פחות קיומית מכל הגזרות הצבאיות. הזירה הפוליטית ותודעתית היא זאת שבאמת יש לנו בה אתגר, והיא גם מצליחה להשפיע עלינו פיזית".
"לדעתי צריך להקים גוף שלא שייך למשרד ממשלתי אחד, אלא גוף שידע לתכלל", מציעה דויטש. "כי העבודה פה היא משפטית, תודעתית ודיפלומטית. האתגר הוא לנהל את המאבקים האלה במקביל, ולדעת לחבר ביניהם בצורה הוליסטית וזהירה. יש זירות שהממשלה לא יכולה להיות פעילה בהן, ויש זירות שהיא דווקא כן. אז לדעתי צריך באמת לשנות את המנגנונים, שיאפשרו לממשלה לפעול בזירה הזאת, כי היום הם כבר ממש לא תואמים את גודל האתגר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו