מנגנון ה"סנאפבק" שנכלל בהסכם הגרעין מ-2015, נכנס לתוקף הלילה (בין שבת לראשון) והשיב על כנו את כלל הסנקציות שהוטלו בעבר על איראן על ידי מועצת הביטחון של האו"ם. מדובר בצעד דרמטי בזירה הבינלאומית, לאחר שהמאמצים הדיפלומטיים של הרגע האחרון כשלו והצעות רוסיה וסין לדחות את המהלך נדחו במועצה.
המהלך הושלם חודש לאחר שצרפת, גרמניה ובריטניה (ה-E3) הפעילו רשמית את המנגנון בסוף אוגוסט בעקבות "אי-קיום חמור ומתמשך" של התחייבויות איראן להסכם. "איראן חצתה את כל הקווים האדומים, והחזיקה מלאי אורניום מועשר פי 48 מהמותר בהסכם", נכתב בהצהרה משותפת של שרי החוץ של שלוש המדינות, שהוסיפו כי לא נותרה בידם ברירה אלא להשיב את הסנקציות על כנם. לפני כניסת הסנקציות, האיראנים החזירו את שגריריהם משלושת המדינות כאות מחאה.
מבחינה פרוצדורלית, תהליך הסנאפבק נועד להיות חסין וטו: מדינה שחותמת על ההסכם מודיעה על הפרות, ומועצת הביטחון מחויבת להצביע על המשך הסרת הסנקציות. אם ההצעה נדחית, כפי שקרה פעמיים ב-19 וב-26 בספטמבר, הסנקציות מושבות באופן אוטומטי בתום 30 יום. בעוד שהצעת ההחלטה הראשונה הייתה ביוזמת ה-E3 כחלק מהליך הפעלת המנגנון, ההצעה הרוסית-סינית ביקשה דחייה של חצי שנה עד אפריל 2026, אך המהלך כאמור נכשל.
על פי הודעת מחלקת המדינה האמריקנית, חזרו הלילה לתוקפן שש החלטות מועצת הביטחון (1696, 1737, 1747, 1803, 1835 ו-1929). הן כוללות איסור העשרת אורניום ועבודות מים כבדים, הטלת אמברגו על נשק קונבנציונלי, איסור על שימוש בטכנולוגיות טילים בליסטיים, הקפאת נכסים וצעדי ענישה אישיים נגד עשרות גופים ובכירים איראנים, וכן הרשאה לתפיסת משלוחי נשק בלתי חוקיים.
שר החוץ האמריקני, מרקו רוביו, בירך על "מעשה מנהיגות עולמית החלטי" של ה-E3. לדבריו, "הנשיא טראמפ הבהיר כי הדיפלומטיה עדיין על השולחן – עסקה היא האפשרות הטובה ביותר לעם האיראני ולעולם כולו. אך כדי שזה יקרה, על איראן להסכים לשיחות ישירות בתום לב".
ההשלכות עלולות להיות מרחיקות לכת. מבחינה כלכלית, מדובר במכה נוספת לכלכלה האיראנית שכבר מצויה באינפלציה של מעל 30% ועליית מחירים חדה במוצרי מזון בסיסיים. מבחינה מדינית, טהרן רמזה כי תגיב בצמצום נוסף של שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), מה שעלול להגביר את אי-הוודאות סביב פעילותה הגרעינית.
במערב מעריכים שהסנקציות לא יביאו לקריסת המשטר, אך יגבילו משמעותית את חופש הפעולה של איראן ויחזקו את המנוף הדיפלומטי בידיהם של ארה"ב וה-E3. מנגד, פרשנים, בהם דני סיטרינוביץ', חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר, מזהירים כי ההידרדרות הכלכלית והיעדר פיקוח על מתקני הגרעין האיראנים מגבירים את הסיכון לחיכוך צבאי – מול ישראל ואף מול ארה"ב.
כך או כך, עם כניסת ה"סנאפבק" לתוקף, נפתחת תקופה חדשה ומורכבת ביחסי איראן והקהילה הבינלאומית: שילוב של לחץ כלכלי חסר תקדים לצד סכנה ממשית להסלמה אזורית בידי משטר האייתולות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו