האיחוד האירופי: חוק חדש נגד ריגול אחר עיתונאים

חוק חירות התקשורת נכנס לתוקף השבוע וקובע הגנות חסרות תקדים לעיתונאים במדינות האיחוד • החוק אוסר על ממשלות להשתמש בתוכנות ריגול נגדם • בנוסף: פלטפורמות כמו פייסבוק וטוויטר חייבות להודיע מראש על הסרת תכנים עיתונאיים

דגלי האיחוד האירופי מחוץ למטה הנציבות האירופית. צילום: רויטרס

חוק חירות התקשורת של האיחוד האירופי נכנס לתוקף השבוע. מדובר במערכת החוקים הרחבה ביותר שחוקקה אי פעם ונועדה להגן על עיתונאים מפני ריגול ממשלתי ולהגביר את עצמאות התקשורת.

מקרון מקבל את פניהם של וויטקוף ורוביו // CNBC

החוק, שחל על כל 27 מדינות האיחוד, יוצר לראשונה מסגרת משפטית כלל-אירופית האוסרת על ממשלות להתערב בהחלטות עריכה ומגבילה בחדות את השימוש בטכנולוגיות מעקב נגד כתבים.

מייקל מקגראת', הנציב האירופי לצדק ודמוקרטיה, אמר כי "התקשורת העצמאית היא עמוד השדרה של כל דמוקרטיה. עם כניסת חוק חירות התקשורת לתוקף, התקשורת והעיתונאים ברחבי האיחוד זוכים להגנות חסרות תקדים".

החוק קובע כי הרשויות באיחוד לא יוכלו לכפות על עיתונאים לחשוף את מקורותיהם או להשתמש בטכנולוגיית מעקב מתוחכמת על המכשירים של כתבים, מקורותיהם או כל מי שעשוי להחזיק מידע על אותם מקורות. החוק מגדיר חריגים מסויימים מאוד: תוכנות מעקב יכולות לשמש רק במקרים הכוללים פשעים חמורים כמו טרור, התעללות בילדים או רצח - ורק באישור שיפוטי מוקדם.

הצורך בחוק עלה בעקבות דיווחים על שימוש בתוכנת הריגול "פגסוס" נגד עיתונאים במדינות כמו הונגריה ופולין. במדינות אלה הואשמו הממשלות בהפעלת משאבי המדינה כדי ללחוץ על כלי תקשורת ביקורתיים ובהשתמשות בטכנולוגיות ריגול מתוחכמות נגד עיתונאים.

משרדי ה-BBC בלונדון, צילום: אי.פי.אי

הגבלות ברשת

החוק חל גם על הרשתות החברתיות הגדולות פייסבוק, יוטיוב וטוויטר. החברות האלה חייבות להתריע מראש לכלי תקשורת לפני מחיקת תכנים, כדי לאפשר להם להגיב. החברות יהיו צריכות גם להסביר למה הן מוחקות תכנים ולתת עדיפות לתלונות של כלי תקשורת.

כלי התקשורת עצמם יהיו חייבים מעכשיו לגלות בפומבי מי הבעלים שלהם ומי מממן אותם, כולל אם הם מקבלים כסף מהממשלה או ממדינות זרות. גוף פיקוח חדש של האיחוד יבדוק שהחוקים מתקיימים ויוכל להתנגד למיזוגים שפוגעים בגיוון התקשורתי.

החוק מגיע בשעה שרוב מדינות האיחוד מתמודדות עם בעיות רציניות בחופש העיתונות. נתונים חדשים מראים שמצב הפלורליזם התקשורתי באיחוד נמצא ברמה בעייתית - 49 אחוז מתוך 100. רק גרמניה, שוודיה, דנמרק והולנד זוכות למצב טוב, בעוד 20 מדינות מתמודדות עם בעיות קשות של ריכוז בעלות תקשורתית.

כתבים זרים במסיבת עיתונאים עם ראש עיריית שדרות והשר שיקלי, אחרי 7 באוקטובר, צילום: יהושע יוסף

"חששות רציניים"

למרות הברכות מארגוני עיתונאים, פעילי חירות התקשורת מזהירים שהצלחת החוק רחוקה מלהיות מובטחת. "יש לנו חששות רציניים שממשלות לאומיות רבות חסרות הן את ההכנה והן את המחויבות הפוליטית ליישם את השינויים החקיקתיים הנחוצים", אמרה קואליציה של ארגוני תקשורת בהצהרה משותפת.

ראש ארגון "כתבים ללא גבולות" באירופה, קרא לחוק "התקדמות היסטורית" אך הזהיר שאין בו די. "פייסבוק ואינסטגרם ואחרים, הם קובעים את חוקי המשחק ברחבי העולם עבור התקשורת", אמר. "זה לא הממשלה או בעלי התקשורת, שיש להם השפעה הכי גדולה על הפצת חדשות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר