הארגון האיראני המלוכני שארגן את האירוע, תומך בהחלפת המשטר האיראני והחזרת בית המלוכה ויורש העצר של השאה הפרסי הגולה, רזא פהלווי, לשלטון באיראן. המשתתפים באירוע נשאו את דגלי האריה והשמש, הדגל של איראן בימי שלטון השאה לפני המהפכה האיסלאמית, והניפו גם דגלי ישראל. המשתתפים החזיקו בנוסף גם שלטים עם סיסמאות כמו "תודה לך, ישראל" ו"תודה לך, ביבי" (בהתייחסות לראש הממשלה בנימין נתניהו), כדי להפגין סולידריות עם העם הישראלי.
במוקד האירוע היתה עמדת "על האש" בה הכינו המשתתפים קציצות בשר איראניות מסורתיות(קוטלט), לציון המסורת המיוחדת, בה האופוזיציה האיראנית חוגגת את חיסולם של בכירי המשטר בהכנת קציצות. מסורת צבעונית זו, היא חלק מהתרבות המיוחדת שפיתחו מתנגדי משטר באיראן שזכתה לכינוי הבלתי רשמי "מסיבת קוטלטים", והיא משמשת כקריצה למחאות נגד המשטר באיראן, שם הפך ה"קוטלט" לסמל הומוריסטי, של התנגדות לרפובליקה האסלאמית.
אחד המארגנים אמר: "באנו לכאן היום כאיראנים חופשיים כדי להודות לישראל, שעמדה לצד העם האיראני באחד מהזמנים האפלים ביותר. ישראל הראתה שאינה אויבת העם האיראני, אלא אויבת העריצות ותומכת של שוחרי חופש".
הטקס כלל מוזיקה פרסית לאומית, שירת "איי איראן"- ההמנון הלאומי הקודם של איראן מלפני המהפכה האיסלאמית, והגשת אוכל איראני מסורתי, במיוחד קציצות קוטלט, באווירה חמה ומלאת תקווה. בסוף האירוע, המארגנים הקריאו הצהרה שכתבו:
"למען האומה המתעוררת של המזרח התיכון, ולמען עם ישראל. אנו עומדים אתכם, כקול של אומה כבולה בשלשלאות, כדי למסור מסר אחיד ובלתי מתפשר: המלחמה הזו אינה בין ישראל לאיראן. היא בין ישראל לרפובליקה האסלאמית. הרפובליקה האסלאמית כובשת את איראן. היא אינה קול עמנו. היא אינה מייצגת את איראן, היא האויבת של איראן ואויבתכם.
בעודכם מכוונים לאתרים צבאיים וגרעיניים בפגיעות מדויקות, הם מפציצים את בתי החולים, בתי הספר, גני הילדים ובתי האזרחים שלכם. אתם מכוונים לאיומים צבאיים, הם טובחים בחפים מפשע. זה אינו עימות רגיל בין כוחות שווים. זהו קרב היסטורי בין אור וחושך, בין ציוויליזציה לטרור.
כל עוד הרפובליקה האסלאמית קיימת, לא יהיה שלום במזרח התיכון, לא תהיה חירות באיראן, ולא יהיה ביטחון לישראל. שלום אמיתי ובר-קיימא, יכול להתחיל רק עם נפילת הרפובליקה האסלאמית ועם שובו לאיראן של הוד מלכותו, יורש העצר של השאה, רזא פהלווי.
זה לא זמן לדיפלומטיה. זה הזמן להכות בראש הנחש. הרפובליקה האסלאמית היא הנחש הארסי של האזור, מזינה מלחמה, המפיצה טרור ומוות ברחבי לבנון, עזה, סוריה ותימן, עם העושר הגנוב של העם האיראני. העם האיראני מוכן להתקומם, אך אנו מתמודדים מול משטר חמוש עד השיניים, שצבאו אינו מגן על גבולותיו, אלא מפנה את נשקיו נגד אזרחיו בהוראת המנהיג העליון ח'מינאי.
זה לא הזמן להסס. אתם נושאים כעת באחריות היסטורית. זכרו: כאשר העם היהודי היה אבוד בחשכה, זה היה מלך פרס, שהעניק לכם חירות.
ובהיסטוריה המודרנית, זה היה הוד מלכותו מוחמד רזא פהלווי השאה, שעמד לצד ישראל כבעל ברית ומגן אמיתי. הגיעה העת שישראל תעמוד לצד האומה האיראנית ותיישם את הסכמי כורש.
יחי איראן וישראל. תחי שושלת פהלווי. יחי הוד מלכותו רזא שאה פהלווי. יחי הסכמי כורש."
האופוזיציה האיראנית והקוטלטים - "יום הקציצה" כסמל למאבק המהפכנים באיראן
"מסיבת הקוטלט" בבריסל אינה אירוע בודד, אלא חלק ממסורת הולכת ומתרחבת בקרב האופוזיציה האיראנית, שנוצרה כדי להביע שמחה על מפלות המשטר, גם כשהאיראנים נמצאים תחת מגבלות קשות על חופש הביטוי.
"יום הקוטלט" המקורי, הוא למעשה אירוע סאטירי לציון יום חיסולו של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, בינואר 2020 ע"י ארה"ב. סולימאני, שהיה אדריכל ציר ההתנגדות האיראני, ואחראי למותם של אלפי אזרחים באזור ובעולם, נחשב בעיני מתנגדי המשטר האיראנים למטרה ללעג ולשנאה.
השימוש ב"קוטלט"- קציצת בשר טחונה, מאכל פשוט ופופולרי באיראן, כסמל לחיסולו של סולימאני, נובע מהשמועות כי גופתו של סולימאני נמצאה מרוסקת ומפוזרת לאחר התקיפה האמריקאית בעיראק. המתנגדים התבדחו ביניהם כי גופתו נראתה כמו קוטלט מרוסק, והמונח נדבק. מאז, הפך ה-3 בינואר (יום חיסולו) ל"יום הקוטלט" הבלתי רשמי, שבו איראנים בתוך המדינה ומחוצה לה חוגגים באופן סמוי או גלוי את חיסולו, לעיתים על ידי הכנת ואכילת קוטלטים, פרסום מתכונים או קריאה ל"מסיבת קוטלט", כך הם למעשה מביעים שמחה על חיסול סולימני באופן מרומז, שאיננו מנוגד לחוק באיראן, האוסר ביקורת או לעג לראשי המשטר.
המשטר האיראני, המודע לויראליות של הסאטירה הפופולרית, מגיב בחומרה על כל אזכור של "קוטלט" בהקשר זה. ניסיונות מוזרים לאכוף איסור על השימוש במונח "קוטלט", ודיכוי כל איזכור של קוטלטים בסמיכות לחיסול בכירים במשמרות המהפכה, הם עדות לחשש של המשטר מאובדן שליטה על הציבור, ומחשיפת הקרע הגדול בין הציבור האיראני למשטר השולט בו. מקרה מגוחך ומפורסם הוא מעצרו של שף איראני ידוע, שבסך הכל פרסם מתכון לקוטלט ברשתות החברתיות בסמוך ליום השנה לחיסול סולימאני, כשהמסר הסמוי היה ברור. מעצר זה רק הגביר את הפופולריות של הסמל, והפך אותו למוכר אף יותר. לאחר כל חיסול של בכיר במשמרות המהפכה ע"י ישראל או כוחות אחרים, אפשר לראות ברשתות החברתיות האיראניות, טרנד עולה של תמונות ומתכונים לקוטלטים והזמנה ל"מסיבות קוטלט".
עבור האופוזיציה האיראנית, הקוטלט הפך לסמל של התנגדות אזרחית שקטה אך עוצמתית, המעניקה להם אפשרות לבטא את קולם המושתק ולחגוג, גם אם באופן סמוי ומרומז, את נפילתם של מי שנתפסים בעיניהם כמדכאיהם הגדולים ביותר- אנשי השלטון האיסלאמי.
הכותב הוא תום וגנר - יועץ אסטרטגי, פרשן ומרצה בענייני המזרח התיכון ומנהל "מרכז המזרח התיכון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו