אחרי שבוע של טיזינג תקשורתי, רמיזות תקיפות במסיבות עיתונאים ודיווחים על "איום מיידי", נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שלח את מטוסי הקרב החמקניים מסוג B‑2 ותקף מטרות איראניות, במרכזן מתקני הגרעין. התקיפה, שנראית כתגובה על פעילות איראנית או איום שהתבשל מאחורי הקלעים, זכתה לתשבוחות מצד גורמים ביטחוניים בישראל, אך בארה"ב, התמונה שונה בהרבה.
לפי החוקה האמריקאית, הנשיא הוא המפקד העליון של כוחות הצבא, אך סמכות ההכרזה על מלחמה שמורה לקונגרס. מעבר לכך, חוק סמכויות המלחמה (War Powers Resolution) מחייב את הנשיא לדווח לקונגרס תוך 48 שעות מרגע פתיחת פעולה צבאית, ולהפסיק אותה תוך 60 יום. טראמפ, לפי עדויות רבות, לא עמד בדרישות אלה.
לאחר התקיפה חברת הקונגרס הדמוקרטית אלכסנדרה אוקסיו קורטז שמבקרת את ממשל טראמפ באופן עקבי אמרה: ״ההחלטה ההרסנית של הנשיא להפציץ את איראן ללא אישור היא הפרה חמורה של החוקה ושל סמכויות המלחמה של הקונגרס״, עוד היא הוסיפה כי ״מדובר בעילה ברורה ומובהקת להדחה״. הביקורת על המהלך של טראמפ הגיעה גם מבית, חבר הקונגרס הרפובליקני תומאס מייסי גם הוא ציין כי מדובר במהלך ״לא חוקתי״.
ככל הנראה טראמפ לא ישלם מחיר פוליטי על המהלך הזה, זאת כיוון שבעבר הוא כבר עמד בפני שני הליכי הדחה בקדנציה הראשונה שלו ובשניהם זוכה, בעיקר בזכות תמיכת הרוב הרפובליקני בסנאט. כרגע, המפה הפוליטית נראית דומה ורוב הסיכויים הם שהסנאט לא יתמוך בהדחה.
ובכל זאת, משהו מתחיל לזוז. ברחוב האמריקאי, גם בקרב מצביעי טראמפ מהשכבות הבדלניות והאנטי-מלחמתיות עולה תחושת אי נוחות. קולות שקראו ל-"ארה"ב לפני הכל" ודרשו לצאת מאזור הסכסוכים במזרח התיכון, רואים עכשיו נשיא שנכנס עמוק יותר למערבולת של עימותים עם איראן.
נראה כי טראמפ אמנם תקף בהצלחה באיראן וזכה לתשבוחות מישראל, אך את ההדף הפוליטי הוא דווקא עלול לחטוף חזק בבית.
