ההסלמה בין הודו ופקיסטן הגיעה הלילה (שבת) לשיאים חדשים כאשר פקיסטן תקפה בסיסים של הודו בעומק המדינה. הנה כל מה שצריך לדעת על מה שהוביל לעימות הנוכחי, מה התרחש השבוע ומה הם שורשי הסכסוך שמוביל את העולם כעת לחרדה נוכח היכולות הגרעיניות של שתי המדינות.

האירועים האחרונים

22 באפריל - בפיגוע ליד העיר פלגאם בקשמיר שבשליטת הודו נרצחו 26 אנשים, רובם תיירים הינדים שהגיעו מאזורים אחרים במדינה. ארגון קטן בשם ״חזית ההתנגדות בקשמיר״ המזוהה עם ארגון הטרור לשקר-א-טייבה, לקח תחילה אחריות על הפיגוע, אך אחר כך התכחש לו.

בעקבות הפיגוע - הודו האשימה את פקיסטן וטענה ששניים מאזרחיה היו בין שלושת המחבלים וכי הפיגוע תוכנן ובוצע על ידי ארגונים שפועלים בשטחה. ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי נשבע ״לרדוף את המחבלים עד קצה העולם״.

6 במאי - הודו הודיעה על פתיחת ״מבצע סינדור״ (מילה הינדית המתייחסת לאבקה אדומה שנשים הינדיות נשואות מניחות על מצחן, סמל לאלמנות הפיגוע בפלגאם) ותקפה תשעה יעדים בשטח פקיסטן ובקשמיר שבשליטת פקיסטן. ממשלת הודו תיארה את התקיפות כמכוונות נגד ״תשתיות טרור״ של ארגוני לשקר-א-טייבה וג׳ייש-א-מוחמד, וכ״ממוקדות, מדודות ולא מכוונות להסלמה״ והדגישה כי לא פגעה בבסיסי הצבא הפקיסטני.

מאז 7 במאי - שתי המדינות מחליפות מהלומות אוויריות וארטילריות. פקיסטן טוענת שהפילה חמישה מטוסי קרב הודיים, בהם שלושה מטוסי ראפאל צרפתיים מתקדמים, במה שגורמים באיסלאמבד הגדירו כ״קרב האוויר הגדול ביותר בהיסטוריה של המדינות״ שכלל 125 מטוסים שירו טילים זה על זה. הודו עשתה שימוש במל״טים מתאבדים מתוצרת ישראל מסוג ״הארופ״.

היממה האחרונה - התקפות הדדיות נמשכו, הודו תקפה במהלך הלילה בסיסי צבא של פקיסטן בעומק המדינה, כולל ליד הבירה איסלמבאד, סרטונים דרמטיים של המתקפה הופצו ברשת והציגו כביכול פגיעה ביעדים. פקיסטן טענה כי יירטה את רוב האיומים. פקיסטן פתחה במבצע תגמול: ״בוניאן אל-מרסוס״ (מושג מהקוראן שמשמעותו דומה ל-"מבנה איתן ומאוחד״).

גורמי ביטחון הודיים אף אמרו ל״רויטרס״ ביממה האחרונה כי "צבא פקיסטן נצפה מעביר את כוחותיו לאזורים קדמיים, מה שמצביע על כוונה התקפית להסלים את המצב". דובר צבא הודו הוסיף כי "כוחות המזוינים ההודיים נשארים במצב של מוכנות מבצעית גבוהה, ומדגישים את מחויבותם לאי הסלמה, בתנאי שהדבר יהיה הדדי מצד הצבא הפקיסטני".

פקיסטן הגיבה במתקפה בירי על בסיסים הודיים, כולל אתר לאחסון טילים והודו תקפה מערכות הגנה אווירית פקיסטניות, הודו טענה כי ״הנזק מוגבל״. חמישה אזרחים נהרגו בהתקפות פקיסטניות על אזור ג׳אמו הסמוך לגבול, כך לפי המשטרה ההודו. פקיסטן סגרה את המרחב האווירי שלה לכמה שעות. ליגת הקריקט ההודית השעתה את משחקיה לשבוע.

החשש הגרעיני

שתי המדינות ביחד ביותר מ-300 ראשי נפץ גרעיניים, מה שהופך את הסכסוך ביניהם למקור לחרדה עולמית מאפשרות ״יום הדין״ הזאת.

״הדבר הזה שדיברת עליו (האופציה הגרעינית) קיים, אבל בואו לא נדבר על זה - עלינו להתייחס אליו כאפשרות רחוקה מאוד, אסור לנו אפילו לדון בו בהקשר המיידי״, אמר היום שר ההגנה הפקיסטני, ח'ואג'ה אסיף, לערוץ טלוויזיה פקיסטני.

״לפני שנגיע לנקודה הזו, אני חושב שהטמפרטורות ירדו. לא התקיימה פגישה של רשות הפיקוד הלאומית (האחראית על הגרעין), וגם לא מתוכננת פגישה כזו". שר החוץ הפקיסטני, מוחמד אישאק דאר, אמר כי אם הודו תעצור כאן, אז ״נשקול לעצור כאן״. הודו הודיעה על גיוס מילואים, כולל של גדודי ההגנה האזוריים, כדי ״להבטיח מוכנות במקרה של הסלמה בעימות״.

נסיונות תיווך בינלאומיים

מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו שוחח עם מפקד צבא פקיסטן, הגנרל אסים מוניר ועם שר החוץ ההודי סובראהמניאם ג'יישנקר, וקרא לשני הצדדים להפחית את המתיחות ו״לחדש תקשורת ישירה כדי למנוע טעויות בחישוב״.

מארה״ב ועד רוסיה וסין, קוראים לרגיעה באחד מאזורי הנפץ הגרעיניים המסוכנים והמאוכלסים ביותר בעולם. מדינות ה-G7 פרסמו אתמול קריאה לשתי המדינות לחדש דיאלוג ישיר.

שגריר ישראל בהודו, ראובן עזר, הביע תמיכה בפעולה ההודית וכתב: ״ישראל תומכת בזכותה של הודו להגנה עצמית. על המחבלים לדעת שאין להם מקום להסתתר מפשעיהם הנתעבים נגד חפים מפשע״. ישראל והודו מקיימים קשרים צבאיים עמוקים ומערכות נשק ישראליות מתקדמות נמצאות בידי ההודים.

רקע הסכסוך בקשמיר: דם ומים

קשמיר היא מוקד המתיחות המרכזי בין שתי המדינות שנולדו לאחר התפרקות האימפריה הבריטית. קשמיר היא חבל ארץ הממוקם דרומית לחלקו המערבי של רכס הרי ההימלאיה. לאזור חשיבות מכרעת בהיבט מרכזי עבור שתי המדינות: מים. האזור עשיר בנהרות גדולים שזורמים אל שתי המדינות, והשליטה באזור מקנה גם שליטה במקורות המים הללו.

במחצית המאה ה-19 כבשו הבריטים את האזור מהאימפריה הסיקית ומינו לו שליט הודי מטעמם. כמאה שנה לאחר מכן, נקלעה קשמיר לתוך מאבק הדמים של חלוקת הודו: בעוד הנסיך ההודי ששלט עליה, הארי סינג היה הינדי, כ-77% מהאוכלוסייה היה מוסלמי.

במסגרת חלוקת הודו, הוקמו הודו (מדינה בעלת רוב הינדי) ופקיסטן (מדינה בעלת רוב מוסלמי). הארי רצה בתחילה לשמור על עצמאות ממלכתו ולא להצטרף לאחת מהן. אך קשמיר נלכדה בתוך גל האלימות הקשה בין האוכלוסייה ההינדית והמוסלמית שהתחולל בזמן חלוקת הודו.

לאחר שלא הצליח להתמודד עם הכוחות המוסלמים שחברו לפקיסטן, הוא נאלץ לקרוא לעזרת השלטון החדש בדלהי ובתמורה הסכים להצטרף למדינת הודו. הדבר הוביל לפרוץ מלחמת קשמיר הראשונה. בסיומה, חולקה קשמיר בין הודו לפקיסטן בהסכם שנערך בתיווך האו״ם.

בשנת 1962, במסגרת מלחמת סין-הודו, תפסה בייג׳ינג גם היא חלקים מהחבל וכך נוצרה חלוקתו בין שלוש המדינות המקיפות אותו: הודו, פקיסטן וסין. היריבות עם הודו היא גם אחד מהגורמים לקשרים הקרובים בין פקיסטן לסין.

הודו ופקיסטן ניהלו ארבע מלחמות, כאשר שלוש מהן התמקדו בקשמיר. כיום מחולק האזור בקו הפסקת אש בתיווך האו״ם, המכונה ״קו השליטה״ (Line of Control).

לשקר-א-טייבה (״צבא הטהורים״) וג׳ייש-א-מוחמד (״צבא מוחמד״) הם שני ארגוני טרור אסלאמיים שפועלים בפקיסטן. הארגונים עמדו מאחורי שורה ארוכה של פיגועי טרור, בהם המתקפה בבומביי ב-2008 שבה נהרגו 207 אנשים, ביניהם שישה ישראלים בבית חב״ד בעיר.

עד לשנת 2019, נהנה האזור ממעמד אוטונומי. אולם מודי וממשלת ה-BJP הלאומית ביטלו את המעמד המיוחד במטרה מוצהרת לשלב את האזור טוב יותר עם שאר הודו. המהלך אפשר לאזרחים הודים שאינם תושבי החבל לרכוש בו אדמות, בין היתר. הדבר הוביל לתקופה של הסלמה ביחסים בין המדינות.