"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בשם המשפחה: כך הפך שינוי השם בעקבות נישואים לנושא החם בבחירות ביפן

ארץ השמש העולה היא המדינה היחידה בעולם שמחייבת בחוק בני זוג נשואים לשאת את אותו השם • הנושא, שמכביד בעיקר על הנשים, הפך לסוגייה פוליטית חמה - ואולי גם תכריע בבחירות לראשות המפלגה השלטת

,עודכן
0השמעה
זוג נשוי טרי (שלישי ורביעית משמאל) במקדש שינטו. צילום: אי.פי

ליפן לא חסרות בעיות. אוכלוסייתה מזדקנת ומצטמצמת, איום הטילים והגרעין של צפון קוריאה לא נעלם לשום מקום, והיחסים עם סין מתוחים למדי. אבל מתברר שהנושא החם ביותר לקראת הבחירות לראשות המפלגה הליברלית־דמוקרטית מחרתיים הוא השאלה אם עדיין יש לחייב בני זוג נשואים לשאת אותו שם משפחה.

יפן היא המדינה היחידה בעולם שבה יש דרישה כזו ומקורה בחוק מתקופת מייג'י (1912-1868) שבה עברה המדינה התמערבות מהירה. לפי נתוני משרד המשפטים בטוקיו, ב־95% מהמקרים מדובר בנשים שלוקחות את שם הבעל.

חתונה במקדש שינטו,צילום: אי.פי

זה שלושה עשורים מנסים הרפורמיסטים בתוך המפלגה ומחוצה לה לשנות את החוק, שמקשה על נשים עובדות ומייצר סיבוכים ביורוקרטיים. שתי עתירות לבית המשפט העליון נדחו בעבר בנימוק שהסוגיה צריכה לעבור בחקיקה, אולם הסוגיה שוב נמצאת בבתי משפט. "החוק הנוכחי שולל את זכותי הבסיסית", טוענת העותרת יוקרי אוצ'יאמה (56), שהתגרשה מבעלה כדי לשמור על שם נעוריה. "אני לא רוצה להתנתק משורשיי (המשפחתיים)".

עותרת אחרת, קאורי אוגוני, הסבירה: "בהשוואה למדינות מערביות, שמות המשפחה שימושיים הרבה יותר ביפן. עבור היפנים שם המשפחה מייצג את האדם עצמו, לא רק את שם המשפחה". לדבריה, זו הסיבה שבתנאים הקיימים שלילת שם הנעורים כמוהו כשלילת זהות.

בעיה נוספת היא הביורוקרטיה. "אזרחיות רבות מתמודדות עם קשיים בגלל שהשמות שלהן בעבודה ובמסמכים הרשמיים שונים", הסביר פרופ' יואיצ'ירו סקאי, סוציולוג מאוניברסיטת קאיו. "יותר ויותר אנשים תוהים מדוע יפן היא המדינה היחידה שאינה מאפשרת זכות לבחור כיצד לנהוג בשם".

עימות בין תשעת המועמדים לתפקיד ראש המפלגה הליברל-דמוקרטית, החודש,צילום: אי.פי.אי

לא מפתיע, אם כך, שהמאבק על שמירת שם המשפחה הפך גם למד הליברליות או השמרנות של המועמדים, ולמידת נכונותם לראות יפן מגוונת יותר, דבר שעשוי גם ללמד על עמדותיהם בנוגע לזרים או ללהט"ב. סקרי דעת קהל מצביעים על כך שכשני שלישים מהציבור היפני תומכים בשינוי החוק. השנה גם השדולה העסקית הגדולה קיידנרן הצטרפה למגמה והוציאה הודעה התומכת בשינוי החוק.

מבין שלושת המועמדים המובילים במרוץ, השר לשעבר שינג'ירו קויזומי התחייב להציג הצעת חוק בנושא עד סוף השנה. גם שר ההגנה לשעבר שיגרו אישיבה אמר שהוא בעד השינוי. ודווקא האישה היחידה בשלישייה המובילה, השרה לביטחון כלכלי סנאה טקאיצ'י, מתנגדת. הנימוק? לדבריה, שמות נפרדים יפגעו בלכידות המשפחה. במקום התרת השינוי מציעה טקאיצ'י להשתמש בשמות נעורים בתור כינויים - טריק שקיים גם כיום אך מסבך את חיי המשתמשות.

פומיו קישידה. לא יתמודד שוב,צילום: אי.פי

הבחירות לראשות המפלגה, שמתקיימות בעקבות הודעת הפרישה של פומיו קישידה בחודש שעבר, יקבעו גם מי יעמוד - או תעמוד - בראשות הממשלה לנוכח היתרון הגדול של הליברל־דמוקרטים בפרלמנט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר