"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מוסקבה ועשרות שדות תעופה צבאיים בטווח פגיעה: אלה הטילים שהקרמלין חושש מאספקתם לקייב
גם אם לא בפומבי, ארה"ב ובעלות בריתה צפויות לאשר לאוקראינה לפגוע באמצעות נשק מערבי עמוק בשטח רוסיה • הטילים מסוגלים לשאת ראשי נפץ של מאות ק"ג ואחד מהם יעמיד בסכנה מטרות אף מעבר לבירת רוסיה • הנה מה שצריך לדעת על הטילים - וכיצד לפי ההערכות רוסיה תגיב אם יסופקו
טווחי הפגיעה של הטילים המערביים. צילום: ללא

מוסקבה ועשרות שדות תעופה צבאיים בטווח פגיעה: אלה הטילים שהקרמלין חושש מאספקתם לקייב

גם אם לא בפומבי, ארה"ב ובעלות בריתה צפויות לאשר לאוקראינה לפגוע באמצעות נשק מערבי עמוק בשטח רוסיה • הטילים מסוגלים לשאת ראשי נפץ של מאות ק"ג ואחד מהם יעמיד בסכנה מטרות אף מעבר לבירת רוסיה • הנה מה שצריך לדעת על הטילים - וכיצד לפי ההערכות רוסיה תגיב אם יסופקו

דוד ברון
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

לפחות מיום חמישי האחרון, במוסקבה מנסים להרתיע את המערב מלספק לאוקראינה טילים לטווח ארוך. ולדימיר פוטין אמר כי אספקה של הטילים האמורים לקייב "תכניס את נאט"ו למלחמה עם מוסקבה" והוסיף כי יהיה בכך "שינוי משמעותי של טבע העימות". קודמו בתפקיד, דמיטרי מדבדב, חזר לאיים היום בשימוש בנשק גרעיני והוסיף: "הסבלנות שלנו מוגבלת".

ביידן, סטארמר וצוותיהם בפגישה בבית הלבן, צילום: רויטרס

בארה"ב ובקרב בעלות בריתה לא מתרשמים מדי מהאיומים. בפגישה עם ראש ממשלת בריטניה, אמר הנשיא האמריקני ג'ו ביידן כי הוא לא מקבל את ההגדרה של פוטין. קייר סטארמר הצטרף. "רוסיה החלה את העימות", אמר. "רוסיה פלשה באופן לא חוקי לאוקראינה. רוסיה יכולה לסיים את העימות מייד. לאוקראינה יש זכות להגן על עצמה". ואילו ראש ממשלת פולין דונלד טוסק התייחס לאיומי פוטין בביטול. "חיוני להתייחס ברצינות רבה לכל האירועים באוקראינה ובחזית האוקראינית-רוסית, אבל לא הייתי מייחס חשיבות יתרה לאמירות האחרונות של הנשיא פוטין", אמר. "הם מלמדים יותר על המצב הקשה של הרוסים בחזית".

פוטין. משגר איומים, צילום: רויטרס

אבל מה הם הטילים שברוסיה כל כך חוששים מהגעתם לקייב – או לכל הפחות מאוד מנסים לסכלה? מדובר בשלושה דגמים, שחלקם כבר הופעלו במלחמה, אולם בטווחים קצרים יותר.

טיל ATACMS בעת ניסוי. סיוע גדול למאמץ האוקראיני, צילום: אי.פי

הראשון הוא ATACMS האמריקני, עם ראש נפץ במשקל 170 ק"ג, שיכול לפגוע במטרות בטווח של עד 300 ק"מ. מעשית, מדובר באזורי הערים ליפצק וסמולנסק ברוסיה, ובאזור פרימורסקו-אחטרסק, שממנו משגרת רוסיה כטב"מים לתוך אוקראינה. ארה"ב כבר סיפקה לאוקראינה טילים מהסוג הזה, אבל אסרה עד כה להשתמש בהם נגד מטרות בשטח רוסיה. מדובר בטילים שפותחו עוד בשנות השמונים כדי להשמיד מטרות סובייטיות מעבר לקווי האויב. בהינתן האישור, קייב תוכל להתקין אותם גם על מטוסי F-16 שחלה להפעיל לא מכבר, והם צפויים לסייע בין השאר לפגיעה במטרות הגנה אווירית. הבעיה: להערכת אנליסטים צבאיים, רוסיה הספיקה להרחיק עד 90% משדות התעופה שבהם חונים מפציצים מחוץ לטווח הפגיעה של ATACMS.

טיל AGM-158 JASSM. אספקתו צפויה להתעכב, צילום: חיל האוויר האמריקני

טיל משמעותי יותר מבחינת הטווח הוא AGM-158 JASSM, המסוגל לפגוע במטרות במרחק של עד 370 ק"מ. פירוש הדבר שהטילים יוכלו להגיע לנמל נובורוסייסק, שבו עוגנות אוניות צי הים השחור הרוסי ובו גם תשתית לייצוא נפט, וכן לקרסנודר, בירת מחוז באותו שם בדרום רוסיה. הטילים האלה טרם סופקו לקייב. הם יכולים לשאת ראש נפץ של עד 450 ק"ג. הבעיה: אספקת הטילים עלולה לארוך חודשים – בהנחה שארה"ב אכן תתיר את השימוש בהם.

"סטורם שדואו". ראש נפץ של 450 ק"ג, צילום: מתוך הוויקיפדיה

הטיל השלישי למעשה כבר נמצא בידי אוקראינה: מדובר בפיתוח משותף של לונדון ופריז, שגרסתו הבריטית נקראת Storm Shadow וזו הצרפתית SCALP. עם מטען במשקל 450 ק"ג, יכול הטיל לפגוע במטרות של עד 560 ק"מ, ואוקראינה כבר השתמשה בו יותר מפעם - אבל תמיד בגבולות המדינה, לרבות השטחים הכבושים במזרח ובחצי האי קרים. הטיל מגיע עד מוסקבה ומעבר לה – למשל עד הערים ריאזן, טבר וטמבוב, שבהן מטרות צבאיות.

מכל מקום, אישור בתום פגישת ביידן וסטארמר בוושינגטון אישור פומבי לשימוש לא ניתן. "היו לנו דיונים מקיף על נושאים אסטרטגיים", אמר ראש ממשלת הוד מלכותו לאחר הפגישה. אולם ניסיון העבר מלמד שהאישור ניתן פעמים רבות הרבה לפני שמגיעה על כך הכרזה רשמית, ולא אחת בסמוך להפעלת אמצעי הלחימה המדובר. לפי ההערכות שפורסמו אתמול ב"בלומברג", רוסיה תגיב להיתר להשתמש בטילים מערביים ארוכי טווח בהגברת מבצע החבלה והדיסאינפורמציה, שהיא מנהלת כבר חודשים ארוכים; בהידוק הקשר עם טהרן; בפגיעה – באמצעות מיליציות - במטרות אמריקניות במזרח התיכון; או בשילוב של האפשרויות. כמה מומחים ששוחחו עם רויטרס העריכו בסוף השבוע כי אפשרות נוספת היא עריכת ניסויים גרעיניים לראשונה מאז 1990.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...