"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מחשש לטרור: דנמרק אסרה על שריפת הקוראן
ברוב של 94 תומכים מתוך 179 מחוקקים, אישר הפרלמנט בקופנהאגן את החוק • מי שישרוף "כתבי קודש של קהילה דתית מוכרת", יהיה צפוי לעד שנתיים מאסר • ברקע: מחאות אלימות של מוסלמים בעקבות מקרים של חילול הקוראן בקיץ האחרון
הקוראן. צילום: אי.אף.פי

מחשש לטרור: דנמרק אסרה על שריפת הקוראן

ברוב של 94 תומכים מתוך 179 מחוקקים, אישר הפרלמנט בקופנהאגן את החוק • מי שישרוף "כתבי קודש של קהילה דתית מוכרת", יהיה צפוי לעד שנתיים מאסר • ברקע: מחאות אלימות של מוסלמים בעקבות מקרים של חילול הקוראן בקיץ האחרון

דוד ברון
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הפרלמנט הדני אישר היום (שלישי) חוק, שיאסור את שריפת הקוראן במדינה וישלח את העבריינים לשנה או שנתיים של מאסר. ברקע: אירועים של העלאת הקוראן באש שהביאו לפרצי זעם בעולם המוסלמי ואף איימו על נכסים דניים.

רויטרס

לפי החוק, שאושר ברוב של 94 מתוך 179 מחוקקים, "יחס בלתי-הולם לכתבים בעלי משמעות לקהילה דתית מוכרת" ייחשב עבירה פלילית. לצד שריפה או קריעה של כתבי קודש, גם תיעוד של המעשה והפצתו ייחשבו לעבירה.

הדיון המכריע בפרלמנט הדני, היום (שלישי), צילום: אי.פי

משרד המשפטים בקופנהאגן הסביר כי החקיקה נדרשה לנוכח "ביזוי שיטתי" של הכתבים, שמאיים על ביטחון המדינה. "עלינו להגן על ביטחון דנמרק והדנים", אמר שר המשפטים פיטר הומלגור. "לכן חשוב שתהיה לנו הגנה נגד החילול השיטתי שראינו זה זמן רב". בקיץ האחרון שריפת הקוראן גררה הפגנה אלימה של תושבי בגדד, שניסו לתקוף את שגרירות דנמרק בעיר.

המהלך גרר ביקורת הן מימין והן מהשמאל בדנמרק. "ההיסטוריה תשפוט אותנו לחומרה ומסיבות טובות", אמר אינגר סטויברג מ"הדמוקרטים של דנמרק", מפלגת ימין המתנגדת להגירה. "הסיפור הוא אם הגבלה של חופש הביטוי מוגדרת על ידינו או מוכתבת מבחוץ".

משמאל, תקפה את החוק קרינה לונצן מהמפלגה הסוציאליסטית העממית. "האם איראן משנה את חוקיה בגלל שדנמרק מרגישה פגיעה לנוכח מעשים של איראנים? האם פקיסטן? או אולי ערב הסעודית? התשובה היא לא".

החוק, שהוצג בפולקטינג עוד באפריל, עבר תיקונים כדי לשמור ככל האפשר על חופש הביטוי. כעת הוא רק צריך חתימה של המלכה מרגרטה השנייה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...