אחרי פרסי הנובל ברפואה, פיזיקה וכימיה, יוענק מחר באוסלו פרס נובל לשלום. כמדי שנה, בורסת השמות לוהטת - אולם הכל יישאר בגדר הימור בלבד עד להכרזה מחר (שישי) בשעה 12:00.
יזכו בנובל לשלום? סקירת המועמדים והמועמדות הבולטים | רויטרס
בצוואתו, ביקש אלפרד נובל ביקש שהפרס יוענק למי שפעל למען אחווה בין העמים, פעל להקטנת הצבאות וערך ועידות שלום. במרוצת השנים הורחבו הקריטריונים של המועמדים לפרס וכללו גם מוסדות מחד ונשים וגברים שסיפורם האישי אמור לשמש אות ומופת לתיקון עוולות ולכינון עולם טוב יותר – לפחות כפי שרואים אותו חמשת חברי ועדת הפרס הנבחרים מדי שנה על ידי הפרלמנט בבירת נורבגיה.
ומי המועמדים השנה? נראה שהמאבק נגד הפלישה הרוסית נתפס גם בעיני המהמרים כאירוע שוועדת הפרס לא יכולה להתעלם ממנו: המהמרים מצביעים בבירור על נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כמועמד המוביל. באתר NicerOdds הוא נמצא במקום הראשון, ועם סיכויים גבוהים בהרבה מאשר מתנגד אחר של משטר פוטין: האופוזיציונר הרוסי הכלוא אלכסיי נבלני.
במקום השלישי נמצא הכלכלן האויגורי אילהם טוהטי, המרצה מאסר עולם בסין בגין בדלנות.
במקום הרביעי – שוב לוחמת נגד הרודנות במזרח אירופה הפוסט-סובייטית: ראשת הכוחות הדמוקרטיים של בלארוס, סביאטלנה ציחנואסקאיה (סבטלנה טיכנובסקאיה), שנבחרה בבחירות 2020 לנשיאות, אך נאלצה לגלות.
בפלטפורמת ההימורים Oddspedia התמונה דומה: זלנסקי ראשון, ציחנואוסקאיה רביעית, ואילו נבלני וטוהטי מחליפים מקומות.
אשתקד זכו בנובל לשלום "המרכז האוקראיני לזכויות האזרח", שמתעד פשעי מלחמה רוסיים; פעיל זכויות האדם הבלארוסי הכלוא אלס ביאליאצקי, וארגון זכויות האדם הרוסי "ממוריאל". שנה מוקדם זכו בפרס עורך העיתון "נובאיה גזטה" הרוסי דמיטרי מוראטוב והעיתונאית האמריקנית-פיליפינית מריה רסה, מייסדת אתר החדשות "ראפלר".
הבולטות של הזוכים מהמרחב הפוסט-סובייטי בשנתיים האחרונות יכולה, עם זאת, דווקא להביא את חברי ועדת הפרס דווקא לפנות לזירות אחרות. אחת האפשרויות היא שהפעם יוענק הפרס לפעילות (או פעילים) בתחום זכויות הנשים. המועמדות המוזכרות בהקשר הזה הן נרגז מוהמדי האיראנית ומחבובה סראג' האפגנית.
מוהמדי (51) היא פעילה ועיתונאית שנאבקת למען זכויות הנשים ופיתוח של חברה אזרחית באיראן. היא מרצה עשר שנות מאסר בכלא אווין בגין "הפצת תעמולה" וגם בו מנהלת מאבק על תנאי הכליאה. לאחרונה אף פרסמה ספר "העינוי הלבן" שבו תיארה את תנאים הכליאה. במלאת שנה לרצח מהסא אמיני בחודש שעבר, היא וחברותיה בכלא שרפו את כיסוי הראש שלהן.
סארג' נאבקת זה שנים למען חינוך נשים בארצה אפגניסטן. גם אחרי חזרת הטליבאן לשלטון ב-2021, סראג' נותרה במדינה ולא היססה לתקוף את המשטר הדתי הפונדמנטליסטי. באוגוסט האחרון שודר סרט תיעודי עליה באל-ג'זירה ובו פנתה סראג' לדובר הטליבאן, זביהוללה מוג'היד: "למען השם, פיתחו את בתי הספר לבנות. אם לא תפתור את זה, מר מוג'היד, כל העולם יתייצב נגדכם". בספטמבר נשמעה כבר מיואשת. "מה עוד צריך לקראות כדי שהעולם ישים לב אלינו? אנו מתות", אמרה למועצת הזכויות האדם של האו"ם.
זוכי פרס נובל ברפואה, וייסמן וקריקו | רויטרס
מאגר אחר שממנו יכולים להיבחר הזוכים או הזוכות השנה הוא תחום המאבק על זכויות הילידים. כאן השמות "החמים" הם ויקטוריה טאולי-קורפוז משבט קנקנאי בצפון הפיליפינים, שהחלה את דרכה עוד בימי הדיקטטורה של מרקוס ולימים הפכה לממונה מטעם האו"ם לנושא זכויות הילידים; וחואן-קרלוס חינטיאץ', איש שבט שואר באקוודור, מזכ"ל הברית הגלובלית של קהילות טריטוריאליות שנאבק בשם הילידים בכריתת יערות האמזונס.
לא מן הנמנע שחברי הוועדה יפנו את מבטם גם למלחמה הלא-נגמרת במיינמאר. בפרק האחרון והעקוב מדם בתולדות המדינה הזו הדיחה החונטה הצבאית לפני שנתיים וחצי את הממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי, עוררה מחאות חסרות תקדים - ולא היססה להפעיל את חיל האוויר שלה לדיכוי האזרחים. במקרה זה מועמד שאו מו-טון עשוי להיות הזוכה. שאו הוא ציר מיינמאר באו"ם, שמונה עוד לפני ההפיכה, ומאז לא הצליחה החונטה להדיח אותו מהעמדה. שאו הוא אחד הקולות הבולטים שמנסים להשאיר את מיינמאר באג'נדה הבינלאומית.
עוד מועמדים אפשריים שגם מוזכרים יחסית גבוה בטבלאות ההימורים: בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), ארגון הבריאות העולמי (WHO), הפעילה הסביבתית גרטה טונברג, בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECHR), והאופוזיציונר הרוסי הכלוא ולדימיר קארה-מורזה.
הזוכה בפרס נובל מקבל מדליית זהב, דיפלומה אישית מעוצבת, ומענק בגובה של כמיליון דולר. טקס ההענקה עצמו מתקיים מדי שנה ב-10 בדצמבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו