האם תפילה נוצרית בת יותר מאלפיים שנה תשתנה בגלל שהיא מקבעת את הסדר הפטריארכלי? אם תשאלו את הארכיבישוף של יורק, מבכירי הכנסייה האנגליקנית, התשובה אמורה להיות חיובית.
בפתח מפגש הסינוד הכללי (הגוף המנהל את הכנסייה האנגליקנית), התייחס הארכיבישוף למילים "אבינו בשמיים" שבהן מתחילה התפילה ואמר: "אני יודע שהמילה 'אב' בעייתית לאלה שעבורם חוויית הילדות בצל אבות ארציים הייתה הרסנית ופוגענית, ולכל אלה מאיתנו שעבדו רבות כדי להיחלץ מהאחיזה הפטריארכלית בחיים".
ההערה האגבית של הארכיבישוף עוררה ויכוח תיאולוגי בזעיר אנפין. האב כריס סדג'ן הזכיר כי מדובר בתפילה שאותה, לפי אמונת הנוצרים, לימד ישו עצמו והיא מוזכרת בשתי בשורות בברית החדשה. "ישו קרא להתפלל לאבינו", אמר סדג'ן, "האם לדעת הארכיבישוף מיורק ישו טעה או שלא היה הבין את תפקידו? נראה לי סמלי כי כמה ממנהיגי הכנסייה מסיקים מסקנות לא מהמקרא אלא מהתרבות".
הכומרת כריסטינה ריס אמרה מצדה: "השאלה האמתית היא אם אנחנו באמת מאמינים שלדעת האל זכרים עשויים בצלמו באופן נעלה ומדויק יותר מאשר הנשים? התשובה היא בהחלט לא".
אין זו הפעם הראשונה שבעצם סוגיית המגדר של האל עולה בדיונים בכנסייה האנגליקנית. בפברואר הודיע הסינוד כי בעקבות בקשות מהכמורה ישקול אם להפסיק לדבר על האל ב"הוא". לצורך בדיקת הנושא אף הובטח להקים ועדה. אך הרעיון לדבר על האל בצורה ניטרלית עורר גם התנגדות עזה. "אי אפשר להחליף את כינוי האל 'אב' ב'אם' בלי לשנות את המשמעות, כמו שאי אפשר גם לקרוא לו 'הורה' בלי לאבד את המשמעות. אבות ואמהות אינם היינו הך וכך גם היחס שלהם אל ילדיהם".
דובר הכנסייה האנגליקנית אמר אז: "אין בכך שום חידוש. מאז ימי קדם ידעו הנוצרים כי האל אינו זכר ואינו נקבה, ועם זאת, מגוון הדרכים לפנות לאל או לתאר אותו לא תמיד בא לידי ביטוי בנוסח התפילה. חד משמעית אין תוכניות לזנוח או לבחון מחדש את סדרי התפילה הנוכחיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו