מחקר חדש: גורדי השחקים מטביעים את ניו יורק

ניו יורק שוקעת תחת הכובד של גורדי השחקים שלה – כך עולה ממחקר חדש, שפורסם בארה"ב.

על פי המחקר, משקל הבנייה בתפוח הגדול מביא לשקיעה בקצב ממוצע של 1-2 מילימטר בשנה. חלקים מסוימים מהעיר שוקעים מהר הרבה יותר.

החוקרים חישבו את המאסה המצטברת של יותר ממיליון מבנים בעיר ניו יורק ומצאו שהם שוקלים 764 מיליארד ק"ג. כדי למצוא את עוצמת הלחץ מטה על הקרקע, את מאסת הבניינים חילקו בשטח העיר, עם מקדם של כוח המשיכה. החישובים כללו רק את הבניינים ואת תכולתם, ולא התייחסו למשקל הכבישים, המדרכות, הגשרים ומסילות הברזל.

האזורים הפגיעים במיוחד לשקיעה הם אלה שבהם הקרקע עשויה בחמר או רוויה במילוי מלאכותי. כך, למשל, באחד מאתרי הדיגום במנהטן תחתית, נמצא קצב שקיעה של 29.4 ס"מ בשנה. עיור אינטנסיבי, לרבות שאיבה של מי תהום, עלולים להחמיר את קצב השקיעה של העיר, שבה מתגוררים 8.4 מיליון בני אדם.

"אנחנו מבקשים להעלות את המודעות לכך שכל תוספת של גורד שחקים בקו החוף, ליד נהר או לשפת אגם עלולה להגדיל את סכנת ההצפה העתידית", כתבו מחברי המחקר, תום פרסונס מהמכון הגיאולוגי האמריקני ועמיתיו מאוניברסיטת רוד איילנד.

עומס הבנייה אינו הסיבה היחידה לשקיעת הקרקע. תורמות לה שאיבת מי תהום, אובדן הנקבוביות של סלעי המשקע, נסיגת לאבה מתחת לקליפה הסלעית ועוד.

דרך אגב, אם לא די בעומס הבנייה ושקיעה טבעית של הקרקע, גם עליית מי האוקיינוסים עקב ההתחממות הגלובלית מסכנת את העיר: חלקים ממנה נמצאים בסך הכל בגובה של מטר-שניים מעל פני הים.