הישראלי הראשון שחגג את השנה החדשה

אני הישראלי הראשון שחגג את השנה החדשה, זאת בתנאי שאין אף ישראלי במדינת סמואה. למעשה, בשנת 2011, סמואה החליטה לשנות את מיקומו של קו התאריך הבינלאומי, ובאותה שנה, ביום שאחרי ה-29 בדצמבר כבר חגגו שם את ה-31 בדצמבר. ה-30 בחודש 2011 לא התקיים בסמואה. הסיבה לכך הייתה יותר כלכלית מאשר פילוסופית. סמואה עומדת בקשרים עם ניו זילנד, והרבה זמן התבזבז בשל העובדה שהם לא היו בקו זמן אחד.

אבל בכל הנוגע לוואליס ופוטונה (קבוצה של שלושה איים טרופיים באוקיינוס השקט) בה אני מתגורר, התעוררתי אתמול מוקדם, כדי לצפות בזריחה הראשונה של 2014 על האי. כמו שאנחנו אומרים, הגעתי ל"סוף העולם ימינה", לפני עשר שנים, וזה בהחלט גן עדן טרופי כאן, אפילו ב-1 בינואר 2014, כשעדיין פה אפילו טלפונים סלולריים! זה בלתי נתפס, במיוחד כשמתחשבים בכך שזו טריטוריה צרפתית, אבל זו האמת.

רק 2,000 אנשים עובדים

אבל כפי שאמרתי בחופשתי בת השבועיים בדצמבר אשתקד בישראל – אני בר מזל. יש לנו חיבור ADSL  לאינטרנט, אבל הוא לא מהיר כל כך, ועבור 12,000 אנשים בוואליס ופוטונה, החיים הם עדיין שקטים. רק 2,000 אנשים באיים מחזיקים בעבודה עם משכורת, ואחרים עוסקים בחקלאות, או יוצאים לדייג. יש לנו בוואליס את אחת מהלגונות הכחולות היפות בעולם, המוקפת באיים, ואנחנו מקבלים סובסידיות מצרפת ומהקהילה האירופית.

אבל גם כל כך רחוק משאר העולם, אנשים מודאגים מאוד מהמצב הבינלאומי. למעשה, הרבה בנים ובנות צעירים, המגיעים לגיל 18, מצטרפים לצבא הצרפתי במסע אחר קריירה, ויש לנו ייצוג של חיילים גם בעימותים שהתרחשו בשנה החולפת באפריקה (מאלי, מרכז אפריקה) וגם באפגניסטן. הפולינזים הם לוחמים טובים וגברים חזקים, המשתייכים לאותה קבוצה של אנשים כמו המאורים בניו זילנד. הם מתאמנים בספורט כמו כדורעף ורוגבי.

עולי רגל מגיעים באופן קבוע לישראל

בכל הנוגע לישראל: 99% אחוזים מהתושבים כאן הם קתולים, והולכים לכנסייה מדי יום ראשון. אבל לפולינזים יש מסורת עתיקה שהם שומרים לאורך השנים, כמו ברית מילה בגיל 8-9. קבוצות של עולי רגל מגיעים באופן קבוע לישראל, והם מאוד מסורים למריה, אמו של ישו. הם מאוד מתעניינים בישראל, ותומכים במדינה היהודית, וחוזרים נלהבים מהמסע לארץ הקודש, ומופתעים מרמת ההתפתחות שלה.

למה אני מצפה ב-2014? שלום כמובן, שהוא רק שאלה של האנשים. מנקודת מבט מסוימת, אתה יכול לראות כאן שכדור הארץ הוא אכן כמו הגלובוס, ואז, אתה חושב שאתה זעום כבן אדם לעומת 4 מיליון השנים על הכדור הקטן שלנו. אפילו ההיסטוריה כבני אדם היא רק טיפה באוקיינוס העצום, ואם אנשים יוכלו להבין שאין דבר חשוב יותר מחיים, זו תהיה התקדמות גדולה לאנושות.

כשאתה חי בגן עדן, שאתה מגיע אליו כשאתה עדיין חי, אז אתה חושב על הטיפשות במלחמות, ושהחיים יכולים להיות כל כך שלווים, אם אנשים יוכלו להבין אחד את השני. אתה חושב על היופי בעולמנו.  וכן, בשבילי, זו הזריחה בלגונה הכחולה, או הזריחה במצפה רמון, שמעניקים לי את אותה תחושה של ההנאה מהחיים.