בערב פסח, ה-19 באפריל 1943, נכנסו כוחות גרמניים לתחום גטו ורשה במטרה לפנות בתוך שלושה ימים את אחרוני היהודים ששהו בו למחנות ההשמדה ולהעניק למנהיגם, אדולף היטלר, “מתנה״ ליום הולדתו: ורשה, העיר שהיתה לפני מלחמת העולם השנייה בעלת האוכלוסייה השנייה בגודלה בעולם, ״נקייה״ מיהודים. יודנריין. עם זאת, הכוחות הגרמניים נתקלו בהתנגדות מאורגנת לא צפויה: שרידי יהדות וורשה, ברובם צעירים שהושארו בחיים ככוח עבדים, החלו במה שהפך ל״מרד גטו וורשה״. הוא נמשך כחודש ונעשה לסמל המרכזי של מעשי הגבורה היהודיים הרבים בתקופת השואה. גבורה נואשת, חסרת סיכוי, שאפשרה לרוב מבצעיה למות בכבוד, תוך שפיכת דם גרמני, ולא כצאן המובל לטבח.
ביום השנה ה-80 לתחילת המרד, ייערך בבירת פולין - במסגרת האירועים הרבים לציון האירוע - מפגש פסגה משולש בין נשיא פולין, אנדז׳יי דודה, הנשיא הישראלי יצחק הרצוג, ונשיא גרמניה פרנק-וולטר שטיינמאייר.
קיום הפסגה הזו התאפשר הודות לחימום היחסים המהיר בין פולין לבין ישראל בחודשים האחרונים. ראשון ליזום את ההתקרבות המחודשת - עוד בימי ממשלת בנט-לפיד שדרדרה את הקשר עם פולין לשפל חסר תקדים - היה הנשיא הרצוג.
מאז תחילת כהונתה של הממשלה ותחת ניצוחו של שר החוץ, אלי כהן, יושרו ההדורים האחרונים שמנעו את החזרת הקשרים בין שתי המדינות למסלולם התקין ונחתם בוורשה הסכם כולל, שסולל את הדרך לחידוש משלחות תלמידי התיכון הישראליים לפולין.
פאוול יאבלונסקי, סגן שר החוץ הפולני האחראי, בין היתר, על היחסים עם ישראל, אמר ל״ישראל היום״ שכיום שוררת דינמיקה חיובית מאוד ביחסים בין שתי המדינות, לאחר משבר שנמשך כחמש שנים וכי יש בוורשה אופטימיות רבה לגבי שיפור היחסים בחודשים הקרובים.
לדברי יאבלונסקי, כבר החלו בהליך מינויו של שגריר פולני חדש לישראל. ״בקרוב נוכל להכריז על המינוי״, אומר יאבלונסקי. שר החוץ הקודם, יאיר לפיד, אסר למעשה על שגריר פולין הקודם, מארק מגיירובסקי, לשוב לישראל לאחר אימוץ חוק בעניין התיישנות דרישות להשבת רכוש יהודי.
ההתנהלות הזו פגעה קשות ביחסים בין שתי המדינות והיו בממשלת פולין שדרשו התנצלות רשמית מצדה של ישראל. ״אנחנו מכירים בכך, שהצעד הזה ננקט ע״י ממשלת ישראל הקודמת. אנחנו שמים את האירוע הזה מאחורינו. פולין, מצדה, הסכימה מהר מאוד למינויו של שגריר ישראל חדש לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה. זה נבע גם לנוכח פינוי שגרירות ישראל מקייב כמו גם אזרחים ישראלים מאוקראינה וכן בגלל שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות. אני מקווה שכשהשגריר הפולני החדש ימונה, נחזור למסלול של יחסים טובים בתחומים הפוליטיים, הכלכליים - שטומנים בחובם פוטנציאל רב, והחברתיים.
"יחסים טובים שיימשכו לא רק חודשים אחדים אלא עשרות שנים. ההסכם שנחתם בוורשה עם שר החוץ כהן מהווה צעד היסטורי. סופסוף הצלחנו לסדר נושא שהיה בעייתי מבחינתנו וגם עורר ביקורת בישראל: מסעות הנוער הישראלי לפולין גרמו לכך שרבים בישראל רואים בפולין רק שטח שבו הגרמנים ביצעו פשעים. זה יוצר רושם שפולין היא מדינה מסוכנת ולא ידידותית ליהודים ולישראלים. אם רוצים לבנות יחסים טובים בין שתי המדינות, צריך ללמד את הדורות הצעירים גם על האלמנטים החיוביים שהיו בהיסטוריה היהודית בפולין וגם על הזמנים העכשוויים. חשוב מאוד לעודד צעירים משתי המדינות לבוא בקשר אלו עם אלו. אם תלמידי תיכון מישראל ייפגשו עם בני גילם בפולין, יכירו אלו את אלו, יגלו שהם רואים את אותן סדרות בנטפליקס ואוהבים את אותם דברים זה יגביר את ההבנה והקשר״.
לדברי יאבלונסקי, פסגת הנשיאים המשולשת לציון 80 שנה לפרוץ מרד גטו ורשה היא הזדמנות להעלות את סוגיית הרחבת מסעות הנוער גם לגרמניה ויצירת מסגרות משותפות לשלוש המדינות, שבהן ניתן יהיה ללמד את הצעירים מישראל, מפולין ומגרמניה על ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה. ״אנחנו שמחים שהצלחנו לגבש הסכם עם ישראל ומקווים שיחד עם ישראל נוכל לרתום את גרמניה להבנה שיש צורך לשפר ולהרחיב את התוכנית החינוכית. ״מאשימים את הממשלה הפולנית הנוכחית שהיא מתמקדת יותר מדי בהיסטוריה, אבל אנחנו צריכים לזכור ולהזכיר את מה שקרה על אדמתנו כדי שדברים כאלו לא יחזרו על עצמם. במידה מסוימת אנחנו רואים את המשך הפשעים שבוצעו במלחמה גם באוקראינה, בהיקף ובממד שונים. הרוסים רוצים לחסל את האליטות של אוקראינה ואת הזהות האוקראינית. כעת הם גם רוצים להסיר את הדגל הפולני מעל אתר הטבח בקאטין בו נרצחו ע״י משטרת החרש הסובייטית אלפי קצינים פולניים״.
ביחס לשינוי המדיניות הישראלית כלפי המלחמה באוקראינה מאז תחילת כהונתה של הממשלה החדשה בישראל, אומר יאבלונסקי: ״לפעמים נשמעים אצלנו קולות, הקוראים לישראל לעשות יותר למען אוקראינה. אבל, דברים רבים קורים הרחק מעיניי הציבור. אנחנו מעודדים את כולם לעשות יותר לעזרת אוקראינה, גם את ישראל. אבל, אנחנו מבינים את האילוצים שלכם לנוכח הנוכחות הרוסית בסוריה״.
יאבלונסקי מכחיש מכל וכל דברים שיוחסו לו בשבוע שעבר וצוטטו בהרחבה בתקשורת הישראלית, לפיהם ממשלת פולין ייעצה לממשלת ישראל בעניין הרפורמה המשפטית. ״לא ייעצנו לראש הממשלה בנימין נתניהו או לממשלתו, לא שאלו לדעתנו, ממשלת פולין לא מחוקקת חוקים בכנסת״, הבהיר יאבלונסקי. הוא הוסיף: ״כל שאמרתי הוא שיידענו בעבר ממשלות ידידותיות לגבי הרפורמות המשפטיות שבוצעו בפולין, מטרותיהן והתגובה הציבורית אליהן - בעד ונגד. בנפרד, התעניינו גם לגבי המתרחש בישראל, כפי שאנחנו מתעניינים במעשה בכל מדינה ידידותית. אנחנו הרי קובלים על התערבות זרה בענייני הפנים שלנו, כך שאין בדעתנו להתערב בענייני הפנים של מדינות אחרות. ישראל מעולם לא התייעצה איתנו בעניין הרפורמה. זה הוא עניין פנימי שלכם״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו