"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אירופה מתעניינת בטכנולוגיית גדרות ישראלית

לאחר שביקרו את ישראל משך שנים, משבר הפליטים שמטריד את אירופה והעולם כולו, גרם לאירופאים ליזום שיתוף פעולה • המודל – הגדר המשמשת לעצירת הפליטים בגבול ישראל מצרים

,עודכן
המודל - גבול מצרים // צילום: דודי גרינשפן

הצלחת ישראל בעצירת המסתננים מאפריקה, מעוררת עניין מיוחד בקרב מדינות אירופה, בעיקר עכשיו כשהן עומדות חסרות אונים מול גלי פליטים בלתי נגמרים שמעמידים את צביון היבשת כולה בסכנה. לאחר שביקרו את ישראל במשך שנים, מגלים האירופאים עניין מיוחד בטכנולוגיה העומדת מאחורי עצירת המסתננים בסיני.

הדיילי מייל הבריטי דיווח היום כיעל פי מקורות ישראלים, הונגריה ובולגריה הביעו עניין מיוחד ברכישת הגדרות הישראליות.שתי המדינות הקימו גדרות בחפזון בניסיון נואש להתמודד מול גלי המהגרים השוטפים אותם, עד כה ללא הצלחה.

למרות הזיכרונות של גדרות תיל, מצלמות אבטחה וחיישנים,מתקופת המלחמה הקרה, המתעוררים בקרב האירופאים, פקידים רשמיים משתי המדינות מעידים כי דיונים כאלו אכן מתקיימים בימים אלה. "אני מניח שזה המצב משום ששיתוף הפעולה בין ישראל לבולגריה בתחום הביטחון הוא אינטנסיבי למדי", אמר ריקו פפלנבו, סגן שגריר בולגריה בישראל. "אני לא יכול למסור שום פרטים בשלב הזה, אבל אני חושב שאפשר ללמוד מהניסיון הישראלי בנושא".

ממשרד החוץ ההונגרי נמסר כי "לא יימסר שום מידע על המשא ומתן הישראלי-הונגרי בקשר לרכישת טכנולוגיה ישראלית לגדרות".

המקור הישראלי הוסיף שנותרו מספר סעיפים פתוחים, בעיקר כאלו הקשורים לתקציב ולמצב הפוליטי הרגיש כרגע באירופה. "כל מדינות אירופה, שנאבקות לשלוט בגלי הפליטים המתגברים מסוריה, עיראק, לוב ומקומות דומים, מגלים עניין בטכנולוגיות שלנו בנושא" אמר המקור. "אבל הם גם צריכים את תמיכת האיחוד האירופאי בעניין ודבר זה עוד לא נידון".

האמנה האירופאית מתנגדת לגדרות באופן כללי, אבל מקבלת את הזכות של כל אומה להחליט כיצד היא מגנה על גבולותיה. "גדרות לא שולחות את המסר הנכון, במיוחד לא לשכנים", אמרה דוברת האיחוד.

הגדר שהאירופאים מגלים בה עניין מיוחד היא הגדר שישראל הציבה לאורך 230 קילומטרים בגבול עם מצרים, במטרה לעצור את המהגרים מאפריקה. מאלפי מסתננים שעברו את הגבול מדי חודש, המספר ירד לקרוב לאפס. ההצלחה הפנומנאלית של הטכנולוגיה הישראלית, זמן קצר ביותר לאחר שהממשלה הבינה את האיום המתגבר מהדרום והחליטה לקחת אותו ברצינות, מבהירה למדינות באירופה שישנו פתרון יעיל לבעיה.

עניין מופחת יותר מגלה אירופה בגדר ההפרדה, הבנויה מקירות בטון ופלדה ומפרידה בין יהודה ושומרון ושכונות מסוימות במזרח ירושלים. הגדר בגבול המצרי נבנתה במשך 3 שנים בלבד והושלמה ב-2013, במטרה לעצור את גלי ההגירה מאפריקה והגנה מפני מתקפות טרור של איסלמיסטיים קיצוניים. הגדר עלתה לישראל 380 מיליון דולר, כשמחיר הרכישה יהיה גבוה בכ-15% ממחיר היצור ועשוי לעלות מעט גבוהה יותר משום הטופוגרפיה האירופאית הכוללת גבעות, נהרות ויערות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר