"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"חוק העמותות עלול לפגוע בדמוקרטיה"

האיחוד האירופי גינה את החוק שאושר הלילה בכנסת • "החקיקה מערערת את ערכי הדמוקרטיה בישראל"

,עודכן
חוק העמותות מובא לאישור סופי בכנסת // ארכיון: דודי ועקנין // חוק העמותות מובא לאישור סופי בכנסת // ארכיון: דודי ועקנין

אישור חוק העמותות בכנסת לא משאיר את העולם אדיש. הנציבות האירופית, הזרוע המבצעת של האיחוד האירופי, הודיעה כי החוק עלול להוביל לפגיעה בדמוקרטיה ובחופש הביטוי.

ערוץ הכנסת

"דרישות הדיווח של החוק החדש הן מעבר לדרישות הלגיטימיות לשקיפות ונועדו לפגוע בפעילויות של ארגוני החברה האזרחית", נמסר מנציבות האירופית,"ישראל נהנית מדמוקרטיה, מחופש הביטוי וחברה אזרחית מגוונת. החקיקה החדשה מערערת על הערכים האלה".

במהלך הלילה, לקראת חצות, עבר החוק בקריאה שנייה ושלישית, לא לפני שהספיק לעורר דיונים סוערים. החוק אושר ברוב של 57 מול 48 ח"כים, והליך אישורו נמשך שעות ארוכות משום שעשרות ח"כים, בעיקר מסיעות האופוזיציה, ביקשו לנמק את הסיבות להתנגדותם להצעת החוק.

החוק, ששמו המלא הוא "חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה", מחייב את העמותות השונות שרוב תקציבן מגיע ממדינות זרות או מיישויות מדיניות שונות כגון האיחוד האירופי לדווח על כך בדו"חות הכספיים שהן מעבירות וכמו כן על העמותות השונות לציין זאת באופן בולט בכל פרסום.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הקואליציה השיגה רוב מכיוון שכל סיעות הקואליציה תמכו באישורו. מקרב סיעות הקואליציה לא השתתפו כמעט דוברים. השרה שקד אמרה כי ארגון "שוברים שתיקה" ממומן על ידי גורמים זרים וכי הוא גורם נזק חמור למדינה. לדבריה, אמש הסתיימו שלוש שנים של עבודה על החוק הזה, שהחלה עוד בכנסת הקודמת. היא קראה לאופוזיציה שלא לעתור לבג"ץ נגד אישור החוק: "את המלחמה תעשו כאן ואל תעתרו לבג"ץ, לא ייתכן שכל אימת שתיכשלו פה תרוצו לבג"ץ".

נציגי האופוזיציה תקפו בחריפות את הצעת החוק. ח"כ ציפי לבני אמרה כי "החוק מניף סכין שקורעת אותנו מבפנים". לנוכח ההתנגדות שהצעת החוק עוררה, נוסח החוק הסופי מרוכך יותר מהמקורי, ואינו כולל הוראה בדבר חובת ענידת תג זיהוי של נציג עמותה שמגיע לכנסת. עוד נקבע שהצעת החוק לא תחול על תרומות מגורמים פרטיים זרים. על פי דו"ח של נציגת רשות התאגידים, שמבוססת על הצהרת העמותות לשנת 2014, הצעת החוק תשפיע על 27 עמותות. החוק ייכנס לתוקף בינואר 2017 והוא יחול על תרומות שיתקבלו החל מתחילת השנה הבאה.

רה"מ בנימין נתניהו בירך על אישור החוק. לדבריו, "מטרת החוק היא למנוע מצב אבסורדי שבו מדינות זרות מתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל באמצעות מימון עמותות, בלי שהציבור בישראל בכלל מודע לכך. בניגוד לטענות משמאל, אישור החוק יביא להגברת השקיפות, יתרום ליצירת שיח שמשקף נכוחה את דעת הקהל בישראל ויחזק את הדמוקרטיה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר