"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסוף לסרבול? ניו זילנד אישרה: מסמכים רשמיים - רק בשפה שמובנת לכולם

הפרלמנט במדינה אישר בקריאה שלישית את "חוק השפה הפשוטה", שיחייב את הפקידים לוותר על עגה מקצועית במסמכים המיועדים לציבור הרחב • יוזמת החוק: "לתושבי ניו זילנד יש זכות להבין מה הממשלה מבקשת מהם"

,עודכן
0השמעה
"להשתמש בשפה פשוטה ונגישה", צילום: GettyImages

ספק אם יש מישהו או מישהי שמעולם לא התעצבנו למקרא מסמכים רשמיים: השפה בהם נוטה להיות מורכבת, לעתים מסורבלת, בתחומים מסוימים מלאה בעגה מקצועית, וגורמת לאזרחים רבים לוותר מראש על הקריאה. בניו זילנד החליטו להילחם בתופעה.

הפרלמנט אישר בקריאה שלישית את חוק השפה הפשוטה, הדורש מהפקידים להשתמש בשפה נגישה וקלה להבנה כאשר הם פונים לציבור הרחב. על פי הממשלה, מטרת החוק היא להפוך את הדמוקרטיה למכילה יותר, במיוחד עבור אזרחים שאנגלית היא להם שפה שנייה, בעלי מוגבלויות ומי שהשכלתם נמוכה.

ארדרן. התחייבה להפוך את שפת הילידים לזמינה בכל בתי הספר עד 2025,צילום: אי.פי

"לאנשים החיים בניו זילנד יש זכות להבין מה הממשלה מבקשת מהם לעשות ומה זכויותיהם בכלל", אמרה חברת הפרלמנט רייצ'ל בויאק, שהגישה את הצעת החוק, "חלק ניכר מהמידע שאנחנו מקבלים כציבור מגופי ממשלה מגיע בצורה של שפה מורכבת, עגה וראשי תיבות לא הכרחיים. השינוי המדובר מתבקש שיסייע בתקשורת עם הניו-זילנדים".

ההצעה אושרה בתמיכת הלייבור, מפלגת הירוקים ומפלגת המאורי, אולם לא לפני שזכתה לביקורת מצד האופוזיציה, שהתחייבה לבטל אותו אם תיבחר בשנה הבאה. חבר הפרלמנט מהמפלגה הלאומית, סיימון בראון, אמר כי החוק הוא בגדר "פתרון שמחפש בעיה" ורק יצור שכבה חדשה של ביורוקרטיה בצורת קציני השפה הפשוטה. "שוטרי השפה הפשוטה, בגלימות לבנות ומצוידים בלוחות כתיבה, ירוצו בין הפקידים ויביטו להם מעבר לכתף כדי לבדוק אם הם כותבים מילים עם פחות מהברה אחת", סנט בראון.

תומכי החוק אומרים כי החוק דווקא יחסוך כסף וזמן עבודה במגזר הציבורי, ומדגישים כי תקשורת ברורה כי מפתח לדמוקרטיה מתפקדת.

דרך אגב, לראש ממשלת ניו זילנד וראש הלייבור המקומי, ג'ייסינדה ארדרן, יש רגישות מיוחדת לשימוש בשפה כאמצעי לקירוב וחיבור של חלקי החברה. היא עצמה למדה את שפת המאורי - ילידי ניו זילנד, נתנה לבתה שם אמצעי בשפה זו, ואף אמרה כי עד שנת 2025 לימודי השפה הילידית יהיו זמינים בכל בתי הספר של אאוטארואה (Aotearoa) - שמה המקומי של ניו זילנד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר