"שיפרו את יכולתנו להימנע ממשברים רציניים": פרס נובל לכלכלה ליו"ר הפד לשעבר ושני חוקרים באקדמיה

"בזכות המחקר על הבנקים": פרס נובל לכלכלה הוענק לראש הבנק הפדרלי האמריקני לשעבר, בן ברננקה, ולשני חוקרים באקדמיה, דאגלס דיימונד הכלכלן מאוניברסיטת שיקגו ופיליפ דיבוויג מאוניברסיטת וושינגון בסנט לואיס.

"מחקר הבנקאות המודרני מבהיר מדוע יש לנו בנקים, כיצד להפוך אותם לפגיעים יותר בעיתות משבר ומדוע קריסת בנקים מחמירה משברים פיננסיים", כתבו חברי ועדת הפרס, "את היסודות למחקר הניחו ברננקה, דיימונד ודיווביג בראשית שנות השמונים. הניתוחים שערכו נשאו משמעות פרקטית עצומה בכל הנוגע לרגולציה של שווקים פיננסיים והתמודדות עם משברים פיננסיים".

"כדי שהכלכלה תתפקד, החסכונות צריכים להיות מנותבים להשקעות. עם זאת, הדבר יוצר קונפליקט: החוסכים מעוניינים בגישה מיידית לכספם במקרים של הוצאות חריגות, ואילו העסקים ובעלי הבתים זקוקים לדעת שלא יצטרכו לפרוע את הלוואתיהם מוקדם מהצפוי. בתאוריה שלהם, מראים דיימונד ודיווביג כיצד הבנקים מציעים את הפתרון האופטימלי לבעיה: בתפקידם כמתווכים המקבלים הפקדות מלקוחות רבים, יכולים הבנקים לקבל גישה לכספם בכל עת ובה בעת להציע הלוואות ארוכות טווח ללווים".

על פי ועדת הפרס, המחקר הראה ששילוב של שני הדברים – הן גישה מיידית והן הלוואות ארוכות טווח – הופך את ה בנקים לפגיעים לשמועות על קריסתם המיידית. "אם מספר גדול של לקוחות מחליטים למשוך כסף בבת אחת, השמועה עלולה להגשים את עצמה - והבנק יקרוס. הדינמיקה המסוכנת הזו נמנעת כאשר המדינה מספקת ערבות לבנקים ומשמשת בעבורם כמלווה".

דיימונד, כך ועדת הפרס, הראה כיצד הבנקים מקיימים פונקציה חברתית נוספת. כמתווכחים בין חוסכים ולווים רבים, הבנקים כשירים וערוכים יותר לאמוד את יכולת הפרעון של הלווים ולהבטיח שההלוואות משמשות להשקעות נאותות.

בן ברננקה ניתח את המשבר הכלכלי החמור ביותר בהיסטוריה המודרנית: השפל הגדול של שנות השלושים. בין השאר, הציג ברננקה כיצד אופן ניהול הבנקים שימש גורם מכריע בהפיכת המשבר לכה עמוק וממושך. "כאשר קרסו הבנקים, מידע בעל ערך על הלווים נעלם ולא היה בר שחזור מהיר. יכולתה של החברה לתעל את החסכונות להשקעות מניבות נפגעה קשות".

"חתני הפרס שיפרו את יכולתנו להימנע ממשברים רציניים ומהצורך לספק לבנקים גלגלי הצלה יקרים", אמר טורה אלינגסן, יו"ר ועדת הפרס.