כתב אישום חמור חושף הונאת ענק נגד המוסד לביטוח לאומי בהיקף של כ-9.3 מיליון שקלים. ברכה רוטמן, תושבת ירושלים בת 48, מואשמת יחד עם גורמים נוספים כי השתמשה בפרטי ילדים כדי להגיש בשמם תביעות כוזבות לקצבת נכות.
בפרקליטות המדינה תיארו את שיטת הפעולה של הנאשמת ושותפיה. "רוטמן וגורמים נוספים השתמשו בפרטים שמסרו ההורים כדי להגיש בשמם תביעות כוזבות לביטוח הלאומי", נכתב בכתב האישום.
לפי התיאור, במשך כמעט שש שנים נתלו ברחבי הארץ מודעות שהציעו להורים סיוע במיצוי זכויות ילדיהם. "הורים שהגישו פנייה מסרו פרטים ומסמכים של ילדיהם, ושילמו עבור הטיפול בתביעה", ציינו החוקרים במסמכים. להורים, שלא ידעו על המרמה, נאמר כי ניתן לסייע להם בקבלת קצבת ילד נכה בשל ליקוי שמיעה.
זיוף מסמכים והתחזות בטלפון
החקירה נפתחה ביוזמת הביטוח הלאומי ונוהלה על ידי חוקרי סניף ירושלים, מערך המודיעין והיחידה ללוחמה בפשיעה במרחב ציון. "לתביעות צורפו בדיקות שמיעה מזויפות שהתבססו על מסמכים הקשורים לילדיה של רוטמן", קבעו גורמי האכיפה.
"בכל פעם שונו מעט הפרטים המזהים והנתונים הנוגעים לרמת השמיעה, כך שיתאימו לילד שעבורו הוגשה התביעה", הסבירו בפרקליטות את מנגנון הזיוף. מכתב האישום עולה כי רוטמן נהגה להתקשר לביטוח הלאומי, להתחזות להורי הילדים ולברר את סטטוס הטיפול בתביעותיהם.
כתב האישום כולל 31 אישומים הנוגעים ל־56 ילדים מ־29 משפחות, בהם גם שלושת ילדיה של הנאשמת. "בעקבות התביעות שילם הביטוח הלאומי למשפחות קצבאות בסכום מצטבר של כ־9.3 מיליון שקלים", נכתב באישום, כאשר הסכומים נעו מעשרות אלפי שקלים ועד ליותר מ־600 אלף שקלים למשפחה.
הפרקליטות הבהירה את מעמדם של ההורים בפרשה המורכבת. "לא נמצאו ראיות לכך שההורים היו מודעים למרמה שבוצעה לכאורה באמצעות פרטיהם", הדגישו בפרקליטות. על פי האישום, רוטמן והגורמים הנוספים גבו תשלום עבור הטיפול, אך סכום הרווח האישי שלהם וחלוקתו טרם התבררו.
"פגיעה חמורה בקופה הציבורית"
השיטה המדוברת פעלה מסוף שנת 2016 ועד אוקטובר 2022, כאשר חלק מהקצבאות שולמו רטרואקטיבית משנת 2015. כעת, מיוחסות לרוטמן עבירות רבות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף.
עורכת הדין רונית שנצר יעקבי מפרקליטות מחוז ירושלים התייחסה לחומרת המעשים. "מערך הקצבאות נשען על אמון, כדי שילדים עם מוגבלויות ומשפחותיהם יקבלו את הסיוע המגיע להם", מסרה עו"ד שנצר יעקבי.
"ניצול האמון באמצעות זיוף והתחזות אינו רק פגיעה בקופה הציבורית, אלא עלול להכביד דווקא על מי שזקוקים למערכת באמת", היא התריעה. "מרמה בכספי קצבאות אינה עבירה ללא נפגעים, את מחירה משלמים הציבור והזכאים עצמם", הוסיפה נציגת הפרקליטות.
הביטח הלאומי: "נפעל להשבת הכספים"
מהמוסד לביטוח לאומי נמסרה תגובה רשמית המפרטת את צעדי המניעה והאכיפה. "הפרשה נחשפה בעקבות מקרה שעורר חשד בביטוח הלאומי", מסרו בארגון. "בדיקת המקרה הובילה לחשיפת מקרים נוספים בקרב מספר משפחות ולפתיחת חקירה מקיפה".
בהנהלת הביטוח הלאומי הבטיחו לפעול נחרצות להשבת הכספים האבודים. "ככל שיתברר כי שולמו קצבאות שלא כדין, נפעל להשבת הכספים, שכן מדובר בכספי ציבור שנועדו למי שזקוקים להם וזכאים להם על פי דין", התחייבו במוסד.
"לעיתים, מתוך רצון להקל על ילדים עם מוגבלות ועל בני משפחותיהם, ההחלטה מתקבלת על סמך המסמכים הרפואיים המוגשים ללא התייצבות פיזית בפני ועדה", הסבירו בביטוח הלאומי את הפרצה. "בעקבות הפרשה הופקו לקחים וחודדו מנגנוני הבקרה", סיכמו בארגון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו