חוק שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלות, שנחקק בכנסת הקודמת ונועד לשנות מן היסוד את מערך השירותים בישראל, נקלע היום (שני) לעימות חריף בין שר הרווחה חיים כץ ליו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ מיכל וולדיגר. בעקבות המחלוקת הודיע השר כי הוא מושך את התקנות שנועדו להסדיר את יישום החוק, אשר היו אמורות לעלות לאישור הוועדה. באיגוד העו"סים טוענים שהחוק לא מגובה בכוח אדם: "מחוקקים חוקים אבל לא חושבים על ההשלכות".
חוק שירותי הרווחה למוגבלויות נחשב לאחת הרפורמות המרכזיות בתחום שירותי הרווחה בשנים האחרונות. מטרתו היא לעבור ממודל המבוסס בעיקר על אבחנה רפואית או על השתייכות למסגרת מסוימת, למודל שבו השירותים נקבעים לפי צרכיו של האדם, רמת התפקוד שלו והיקף התמיכה שהוא זקוק לה. החוק עוסק במתן שירותים לאנשים עם אוטיזם, מוגבלות שכלית, מוגבלות פיזית, מוגבלות קוגניטיבית ומוגבלויות נוספות, והוא אמור להסדיר את זכאותם למענים בקהילה, במסגרות דיור, בתעסוקה ובשירותים תומכים.
לצורך יישום החוק הוקצו משאבים בהיקף של מיליארדי שקלים, אך הפעלתו מחייבת אישור תקנות מפורטות בוועדת העבודה והרווחה. התקנות אמורות לקבוע מי יהיו זכאי השירותים, כיצד תיבחן רמת התמיכה הנדרשת ומה יהיו המענים שיינתנו בפועל. ללא אישורן, החוק אינו יכול להיכנס לתוקף באופן מלא.
בלב העימות עומדת דרישתה של ח"כ וולדיגר לכלול בחוק גם אנשים עם פגיעה קוגניטיבית על רקע נפשי, הזכאים כיום למענים במסגרת סל השיקום של משרד הבריאות.
"אין שום הצדקה לשלול מאדם עם מוגבלות סיוע שנקבע כי הוא נחוץ לו, רק משום שיש לו גם מוגבלות אחרת", אמרה וולדיגר. "הסיבה שבגללה נגרמה הפגיעה לא צריכה להשפיע על כניסתו של האדם לחוק", הוסיפה.
וולדיגר טענה עוד כי במקרים רבים קשה לקבוע באופן חד-משמעי אם הפגיעה הקוגניטיבית נובעת ממצב נפשי, ממוגבלות אחרת או משילוב של כמה גורמים.
במשרד הרווחה מתנגדים לעמדתה ומזהירים כי צירופם של מתמודדי נפש עם פגיעה קוגניטיבית לחוק, ללא תקציב נוסף, ייצור עומס כבד על המסגרת התקציבית הקיימת. לטענת המשרד, אוכלוסייה זו כבר זכאית למענים במסגרת סל השיקום של משרד הבריאות, ולכן הכללתה בחוק שירותי הרווחה תביא למעשה להרחבת מספר הזכאים בלי שיוקצה לכך מקור תקציבי נפרד.
"אנו מתנגדים נחרצות למחטף התקציבי שמנסה להוביל יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בזמן הפגרה, על גבם של אנשים עם מוגבלות במדינת ישראל", נמסר ממשרד הרווחה. "הכנסת אוכלוסייה חדשה - הזכאית ובצדק לקבל מענה ייעודי במסגרת חוק סל שיקום - אל תוך חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות היא פגיעה ישירה וחסרת אחריות, שתגרע מיליארדי שקלים שיועדו בחוק לקהילת האנשים עם המוגבלות".
עוד נמסר מהמשרד כי "לא מדובר בהרחבת שירותים, אלא בפגיעה קשה באוכלוסייה המוחלשת ביותר, תוך הפרה של זכויותיה הבסיסיות".
בעקבות המחלוקת הודיע השר כץ כי הוא מושך את התקנות משולחן הוועדה בשלב זה. ועד שחילוקי הדעות לא ייושבו - התקנות שאמורות לקבוע מי זכאי לא יחזרו לשולחן הדיונים, לפחות עד הכנסת הבאה.
אלא שלסיפור מצטרף שחקן שלישי משמעותי, כוח האדם במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות. כיום יש בשירותי הרווחה כ-115 אלף תיקים של אנשים עם מוגבלות, המטופלים על ידי כ-550 עובדים סוציאליים בתחום המוגבלויות בשלטון המקומי, ממוצע של יותר מ-208 תיקים לעובד. במקביל, מספר התיקים צפוי לגדול ב-10%-12% מדי שנה, כלומר בכ-10 אלף תיקים חדשים בכל שנה, כך שהעומס צפוי להמשיך ולגדול ללא תוספת מתאימה של כוח אדם ומשאבים.
על פי איגוד העובדים הסוציאליים, למען יישום החוק הוקצו 50 משרות של עו"ס מוגבלויות שחולקו ל-259 רשויות מקומיות. כלומר, חלק מהרשויות קיבלו רבעי משרות או כלום.
לפיכך, ועל סמך הנתונים שמשרד הרווחה פרסם, אפילו אם כל המשרות יאוישו, העומס יגדל ל-246 משפחות בממוצע לעו"ס מוגבלויות כבר ב-2030. "אנחנו תומכים בחוק ובמטרה החשובה שלו להרחיב את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות", אומרת יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, עו"ס ענבל חרמוני, "אבל חוק שנועד לשפר את חייהם חייב להיות מגובה בכוח אדם ובמשאבים מתאימים. לא נסכים למראית עין של יישום החוק על גבן של העובדות והעובדים הסוציאליים, תוך העמקת העומסים והשחיקה ותוך סיכון איכות השירות הניתן לאנשים עם מוגבלות ולבני משפחותיהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו