"איבדנו הכל, וגילינו שאין לנו זכויות": המאבק החדש של הורי החטופים

במשך שנתיים הם לא יכלו להתאבל. בכל בוקר רובי חן ואלון נמרודי נאלצו לקום, לעצור את החיים כפי שהכירו אותם עד אותו היום, לצאת מהבית, לעמוד מול מצלמות, לטוס למשלחות, להיפגש עם מקבלי החלטות - ולדרוש דבר אחד: שיחזירו את בניהם הביתה.

אבל אחרי שמאבקם הסתיים בבשורה הקשה מכל, גילו השניים שמבחינת המדינה לכל מה שעברו עדיין אין שם, והיא אינה יודעת לתרגם את האסון שחוו למסלול זכויות ברור.

רובי, אביו של סמ"ר איתי חן, ואלון, אביו של סמ"ר תמיר נמרודי, הם חלק מקבוצה מצומצמת של משפחות שיקיריהן נחטפו ב־7 באוקטובר, הוחזקו תקופה ממושכת בעזה ולבסוף הושבו כחללים. אותן משפחות, המוכרות כעת כמשפחות שכולות, מבקשות מהמדינה ליצור מעטפת זכויות ייחודית לאסון שחוו. "משפחה שמקבלת את בשורת האיוב בדרך כלל מתכנסת, מסתכלת על הקירות ושואלת 'למה אני?'. לנו לא היתה האפשרות הזאת", הם אומרים, "חווינו אבל משובש וממושך".

לחן ונמרודי מכנה משותף נוסף: שניהם עצמאיים. "לא הלכתי יום אחד לעבודה", אומר חן, "עבדתי בלהחזיר את הבן שלי. לא היתה לי הכנסה במשך שנתיים, העסק גמור. בעקבות הסטרס חליתי בשלבקת חוגרת, איבדתי את כושר העבודה. אבל על פי החוק אני לא זכאי לשום פיצוי, למרות שהמחזור של העסק שלי ירד בכמעט 70% משנת 2023 ועד 2025". נמרודי מזדהה: "במשך חמישה חודשים לא הבאתי שקל הביתה. היו בקרים שהייתי חייב לקום בבוקר ולצאת לעבוד, פשוט לשים את הבן שלי בצד".

"להכיר בכישלון"

שנתיים של מאבק עיקש הותירו את אותותיהם על הבריאות והנפש של חן ונמרודי. "הייתי אדם חזק ובריא", נמרודי חורץ, "בוקר אחד עברתי פריצת דיסק. מאנשים מתפקדים פתאום חווינו קריסה, משום מקום". חן ביקש להיות מוכר כנפגע פעולות איבה וסורב. נמרודי מספר כי פסיכיאטר קבע שהוא מתמודד עם פוסט־טראומה קשה, בעקבותיה הוא נוטל כדורים, אך תביעתו לנכות כללית נדחתה בטענה שחזר לעבוד ויש לו הכנסות. "נכון, חזרתי לעבוד בלית ברירה, אחרת מי ישלם על הגירעון שצברתי? על המשכנתא? ההלוואות, המזונות?"

במאבק להכרה הם נתקלים שוב ושוב באותו המחסום. "'השלכות רוחב' הן צמד המילים שכל יועץ משפטי ופקיד חוזר עליהן", אומר חן. "אומרים לנו: אם ניתן לכם, נצטרך לתת לכולם". אלא שמבחינת השניים, דווקא החריגוּת היא לב העניין. "חוקים נקבעים מתקדימים", אומר חן, "לא סתם ככה כי מדינת ישראל רוצה להעניק זכויות". נמרודי: "7 באוקטובר הוא לא תקדים? אני משלם כל החיים לביטוח הלאומי בשביל מצבים כאלה בדיוק. אם עכשיו אני לא במצב מצוקה, אז מה זה מצב מצוקה?".

מבחינתם, הפתרון אינו עוד מענק נקודתי. הם דורשים מהכנסת לשנות את החוק, ולבנות עבור משפחות החטופים החללים "חליפת 360 מעלות". במישור התעסוקתי - סיוע ממשי בשיקום העסק, כזה שממנו יוכלו לחזור להתפרנס בכבוד; במישור הנפשי הם מבקשים מערך טיפולי ייעודי, עם אנשי מקצוע שהוכשרו לטפל בטראומה הייחודית של משפחות שחיו תקופה ממושכת בחוסר ודאות; ובמישור הכלכלי בקשתם היא הכרה שתאפשר תמיכה ממושכת בעקבות הפגיעה בכושר ההשתכרות, ולא סיוע קצר שמסתיים דווקא כשהמשפחה מתחילה לנסות להשתקם.

הפגיעה, לדבריהם, עוברת במשפחה כולה. בתו הצעירה של נמרודי, עמית, היתה בת 14 ב־7 באוקטובר והפסיקה ללכת לבית הספר. לאורך המאבק אמרה: "אחזור ללימודים כשתמיר יחזור". כשתמיר חזר הביתה, הוריה ביקשו שתחזור לספסל הלימודים. היא ענתה: 'הוא חזר, אבל לא ככה רציתי אותו'". גם בנו הבכור של חן, רועי, שירת כקצין במסלול שלדברי אביו יכול היה להפוך לקריירה של עשרות שנים, ועזב הכל כדי להצטרף למאבק להשבת אחיו. "היום הוא יושב בבית. ברור שחייהם השתנו מהקצה לקצה, אבל לאחים אין מעטפת".

"כואב לראות שלקואליציה היה זמן להתעסק בחוקים פוליטיים וסקטוריאליים", אומר חן בייאוש. "מתברר שיש למדינה הרבה כסף לתת לאוכלוסיות אחרות, שיש להן לובי. לעומתם, אנחנו שקופים".

ניסיון חקיקה שנתמך בידי חברי הכנסת יצחק קרויזר וגלעד קריב שנועד להכיר בהם כ"נפגעי פעולות חטיפה" לא הבשיל, וכעת הם מפנים את הדרישה לכנסת הבאה. "אני לא מבין למה לעזאזל אנחנו צריכים לקרוא לזה מאבק. מתברר שלהכיר בנו זה פחות נוח, זה אומר להכיר בכישלון".

ומה הלאה?

ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), יו"ר ועדת המשנה לסוגיות המשפטיות, הסוציאליות והכלכליות הנוגעות לחטופים ולבני משפחותיהם, מסר: "הצבתי לי למטרה לייצר עבור משפחות החטופים מעטפת רחבה, מקיפה ומותאמת אישית, לסגור כל פער בחקיקה הקיימת, ולפעול בשותפות מלאה וחוצת מפלגות. המאבק להכרה ייחודית והסדרת המעמד של נפגעי החטיפה הוא נושא מורכב בעל השלכות ערכיות, משפטיות ותקציביות. אף על פי שלא כל הסעיפים הבשילו לכדי חוק סופי בשל חסמים בירוקרטיים, אמשיך לעמוד לצד המשפחות היקרות וללחוץ בכל הכוח כדי להבטיח עבורן מעטפת מלאה, אנושית, נפשית וכלכלית".

עו"ד גלעד ברנע, מומחה למשפט ציבורי ומנהל המהלך: "אנו עובדים בימים אלו לגיבוש מענה כולל ושלם שמותאם לפגיעות ולצרכים היחודיים של משפחות החללים החטופים, שהם תוצאה של אירועים שלא חווינו מעולם: טבח 7 באוקטובר וההפקרה באותו היום ומאז. אנו נפנה הדרישה לממשלה ולכנסת על מנת שיפעלו כחובתם ונעשה את שנדרש לשם השלמת המהלך בהקדם האפשרי כך שיתאפשר למשפחות להתחיל תהליך ריפוי עמוק ומורכב".