מדאיג: מחצית מהפגיעות המיניות בילדים - התרחשו בתוך המשפחה

מחצית מהפגיעות המיניות בילדים ובני נוער, שטופלו בעמותת "בית לכל ילד" בשנת 2025, התרחשו בתוך המשפחה ועוד 35% מהפגיעות המיניות היו על ידי גורם המוכר לילד, מחוץ למשפחה. רק 10% מהקטינים נפגעו על ידי אדם זר - כך עולה מהדו"ח השנתי של עמותת "בית לכל ילד", מהעמותות המובילות והוותיקות בטיפול בילדים ונערים בסיכון גבוה ובבני משפחותיהם, לשנת 2025.

הדו"ח הסטטיסטי השנתי, המופק זו השנה השביעית, מבוסס על איסוף נתונים מפורט ושיטתי בכל אחד מהמרכזים והשירותים של העמותה, מהשנה החולפת, והופק על ידי דבורה ברדה, מנהלת מחקר ופיתוח בעמותה. בשבעת מרכזי מיטל טופלו בשנת 2025 כ-1,200 ילדים ובני נוער: 76% מהם שנפגעו מינית; 22% ילדים ובני נוער שהתנהגותם המינית אינה מותאמת או פוגעת, כאלה שטרם מלאו להם 12 והינם מתחת לגיל האחריות הפלילית, או בני נוער מעל גיל 12, שאין בעניינם הליך פלילי; ו-2% ילדים ובני נוער שגם נפגעו מינית וגם פגעו מינית.

מהדו"ח עולה כי 67% מהקטינים הנפגעים שטופלו במרכזי העמותה בשנת 2025 היו בנות; 33% בנים. הגיל הממוצע של הקטינים שנפגעו הוא 13, כשהצעיר ביותר היה בן 3. (56% מהקטינים שנפגעו מינית היו בגילאי 13-18; 36% בגילאי 7-12; 4% בגילאי 3-6). במחצית מהמקרים הפגיעה התרחשה בתוך המשפחה ובעוד 35% הפוגע לא היה בן משפחה, אך היה מוכר לילד/ה. ב-10% מהמקרים הפגיעה בוצעה על ידי אדם זר. הפגיעה השכיחה ביותר בילדים ובבני נוער הייתה מגע מתחת לבגדים, המהווה 36% מכלל המקרים (38% בקרב בנים; 35% בקרב בנות).

בכרבע מהמקרים של פגיעות בתוך המשפחה, הפוגע היה אחיו של הנפגע, בשיעור גבוה ביחס לשאר בני המשפחה. שיעורים נמוכים יותר נרשמו במקרים שבהם הפוגע היה בן/בת דוד/ה (8%); דוד/דודה (5%) ואב (5%). במיעוט המקרים (3%) הפגיעה הייתה מצד סבים וסבתות; בן/בת זוג של הורה (2%) ושיעורים נמוכים במיוחד של פגיעה מצד אחות/גיס/גיסה (1%).

בקרב בנות שנפגעו, פגיעות בתוך המשפחה היו שכיחות יותר מפגיעות מחוץ למשפחה (56% לעומת 41%), בעוד שבקרב בנים שנפגעו, פגיעות מחוץ למשפחה היו שכיחות יותר מפגיעות בתוך המשפחה (59% לעומת 44%).

רוב הילדים נפגעו על ידי בנים או גברים (94%) ומיעוטם נפגעו על ידי בנות או נשים (6%). 26% מהילדים נפגעו פגיעה חד-פעמית ומחצית מהנפגעים שטופלו במרכזי מיטל נפגעו יותר מפעם אחת.

המקום השכיח ביותר לפגיעה בקטינים הוא בית הנפגע/ת (41%), ולאחריו בית קרובי משפחה/שכנים/מכרים (20%). כלומר, מרבית הפגיעות בקטינים התרחשו במרחבים מוכרים לילד/ה, בעיקר בבית או בסביבה מוכרת אחרת. 15% מהמקרים התרחשו במסגרת חינוכית, דתית, רפואית או טיפולית ו-11% במרחב ציבורי. שיעורים נמוכים נרשמו במקומות בילוי ופנאי (4%), כמו גם באמצעות הרשתות החברתיות (3%).

ילדים ובני נוער שהתנהגותם המינית אינה מותאמת או פוגעת

בשנת 2025, 22% מהקטינים שטופלו במרכזי מיטל של עמותת "בית לכל ילד" היו ילדים שהתנהגותם המינית אינה מותאמת או פוגעת. 79% מהם היו בנים ו-21% בנות. 48% מהילדים ובני הנוער שהתנהגותם המינית אינה מותאמת או פוגעת היו בגילאי 13-18; 47% בגילאי 7-12 ו-3% בגילאי 3-6.

43% מהפגיעות התרחשו בתדירות של 2-10 פעמים ו-21% יותר מ-10 פעמים. 15% מהפגיעות היו חד-פעמיות. המקום השכיח ביותר לפגיעות הוא בית הנפגע (49%). שיעור גבוה נוסף נרשם במסגרות חינוכיות, דתיות או טיפוליות, המהוות 30% מהמקרים. 10% בבתי קרובי משפחה או מכרים ו-4% באמצעות האינטרנט או הרשתות החברתיות.

מהדו"ח עולה כי הקבוצות השכיחות ביותר של נפגעים היו אחות (31%); תלמיד/ה במסגרת חינוכית (30%); אח (17%); ידיד או מכר מחוץ למשפחה (10%); בני או בנות המשפחה המורחבת (8%). הנתונים מצביעים כי מרבית הפגיעות התרחשו בילדים הנמצאים בסביבה הקרובה של הילד הפוגע, בתוך המשפחה או במסגרות החינוכיות או החברתיות.

לדברי מנכ"לית עמותת "בית לכל ילד", עו"ס יעל שטרן-גורדון, הידע שנאסף בשנתון חשוב הן לזיהוי המענים המקצועיים המתאימים לאוכלוסיות הנזקקות לשירותנו ולהתאמתם עבורם, והן להעמקת המומחיות המקצועית שלנו ולבניית אסטרטגיות יעילות ומוצלחות לטיפול ומניעת פגיעות מיניות בקטינים.

"הטיפול הרגשי שאותם ילדים וילדות, שנפגעו מינית, מקבלים במרכזי מיטל, יחד עם הוריהם, נועד לסייע להם בהתמודדות עם הפגיעה והשפעותיה ולטפל בטראומה", הוסיפה יעל שטרן-גורדון. "הרחבת הפריסה הארצית של מרכזי הטיפול בשנה האחרונה, על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי, מאפשרת לנו להנגיש מענה מקצועי, מותאם ורגיש לילדים ולמשפחותיהם, לאחר שעברו חוויה קשה של אירועי פגיעה מורכבים. נתוני השנתון מלמדים שפגיעות מיניות בקטינים קורות בכל מקום ובכל שכבות האוכלוסייה. בשנים האחרונות אנו מטפלים במקרים רבים ומורכבים והצעד הנדרש הבא הינו לפתח מענים נוספים בתחומי המניעה לילדים ולבני הנוער וכן להתייחס לאוכלוסיית ההורים גם בהיבט המניעתי".

עו"ס איזבל סרי לוי, מנהלת תחום פגיעות מיניות בילדים ובני נוער במשרד הרווחה והביטחון החברתי: "הנתונים מדגישים אמת קשה שחשוב שנכיר: פגיעה מינית בילדים אינה מתרחשת רק במקומות רחוקים או על ידי אנשים זרים. ברוב המקרים מדובר באדם שהילד מכיר, ולעיתים קרובות הפגיעה מתרחשת דווקא בסביבה המוכרת והקרובה ביותר אליו", אמרה איזבל סרי לוי. "לכן האחריות שלנו היא לא רק לתת מענה טיפולי לילדים שנפגעו, אלא גם לחזק את היכולות של הורים, אנשי מקצוע ומערכות החינוך והרווחה, לזהות סימני אזהרה ולפעול בזמן. משרד הרווחה והביטחון החברתי ימשיך להרחיב את המענים המקצועיים ברחבי הארץ, לצד פיתוח והעמקת המענים בתחום המניעה והזיהוי המוקדם, כדי שילדים שנפגעו לא יישארו לבד", סיכמה סרי לוי.