באוצר מזהירים: קושי בתשלומי הביטוח הלאומי - עוד לפני תום העשור

לאחר שדו"ח מבקר המדינה מזהיר כי קרן הביטוח הלאומי תתאפס כבר בשנת 2035, נציג האוצר התריע היום (שני) כי המצב עלול להשפיע על היכולת לעמוד בתשלומי המוסד על פי חוק - כבר בשנת 2029.

הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ אלון שוסטר וועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ מיכל וולדיגר קיימו דיון משותף בנושא משבר הגירעון במוסד לביטוח לאומי. נציגי משרד מבקר המדינה סקרו בדיון נתונים אודות מצבו האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי ואת התחזיות לעתיד.

בין היתר ציינו כי על פי הערכה שבוצעה בדצמבר 2025, בשנת 2035 עתידה קרן הביטוח הלאומי להתאפס והמוסד יוותר ללא משאבים. מדובר בהקדמה של 6.3 שנים ביחס להערכות קודמות שדיברו על שנת 2044.

הגירעון החמיר כתוצאה מהרפורמה בסיעוד

לדברי ד"ר הודיה למפרט, סגנית מנהל האגף לביקורת תחומי חברה ורווחה במשרד, החמרת המצב האקטוארי נובעת בין היתר מהרפורמה בסיעוד בשנת 2018, שהביאה לגידול משמעותי בהוצאה על גמלאות בתחום. על פי הנתונים שהוצגו, אוכלוסיית זכאי חוק הסיעוד גדלה באופן שאינו תואם את היקף הזדקנות האוכלוסייה וההוצאה על גמלאות סיעוד גדלה משמעותית ל-21 מיליארד ש"ח, לעומת 7 מיליארד לפני הרפורמה.

עוד עולה כי קיים פער גדול בין תוצאות האבחונים שמבצע הביטוח הלאומי בהשוואה לבדיקות תלות שמבצעות קופות החולים, כשאומדן העלות השנתית העודפת שמשלם הביטוח הלאומי על בסיס אותן הערכות עומד על 9.5 מיליארד ש"ח בשנה.

לדברי ד"ר למפרט: "כ- 30% מהקשישים בישראל זכאים כיום לגמלאות על פי חוק סיעוד וישראל היא השנייה בהיקף ההוצאות בתחום, אחרי ליטא בלבד. אנחנו ממליצים לבחון מחדש את שיטת הבדיקה נוכח העובדה שאנחנו המדינה היחידה ב-OECD שבודקת הערכות תלות על פי מסמכים בלבד ללא פגישה פרונטלית".

אפס דיונים בקבינט הכלכלי-חברתי

עוד ציינה ד"ר למפרט כי עד היום לא נערך אף דיון של הקבינט חברתי כלכלי בנושא הגירעון בביטוח הלאומי, על אף החלטת ממשלה בנושא מ-2015 שקבעה כי יש לקיים דיון אחת לשנה, וכי על הממשלה לדון בכל דו"ח אקטוארי חדש שמתפרסם.

בהתייחס לדברים אמר ח"כ אלון שוסטר: "העובדה שהקבינט החברתי כלכלי לא התכנס אף לא פעם אחת לדון בנושא מדאיגה מאוד. צריך מבוגר אחראי שינהל את האירוע הזה.לא יכול להיות שכל משרד, גוף או רשות יהיו אחראים על משהו אחר. זה נעשה בכל חברה או משק בית כל הזמן ולא יתכן שבנושא בסדר גודל כל כך גדול וחשוב זה לא ייעשה כנדרש".

ח"כ מיכל וולדיגר אמרה: "אנחנו יוצאים להילחם על עצם קיומה של הרשת הסוציאליות של אזרחי ישראל. אם לא נפעל בזמן, היום שבו הביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו לאזרחי ישראל לא רחוק. הביטוח הלאומי הוא עוגן עבור קשישים, אנשים עם מוגבלות, נפגעי איבה, משפחות שכולות ועבור כל אזרח ישראלי ברגעיו הקשים. לא נשב מנגד ונאפשר לו לקרוס. אנחנו רוצים לדעת מה נעשה ומה מתוכנן להמשך".

מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי צביקה כהן התייחס למצב ותלה אותו במה שהוא מכנה "חקיקה פופוליסטית". "בסוף הביטוח הלאומי הוא קבלן ביצוע של בית המחוקקים. לפני מספר שנים הייתה למשל החלטה להצמיד את קצבאות הנכות לדוגמא לשכר הממוצע במשק, שעלה מאוד בשנים האחרונות. יש המון חקיקה פופוליסטית וחייב להיות נומרטור. שכל מי שנותן תיקון חקיקה שיתן מקור תקציבי. מאיפה מגיע התקציב ועל חשבון מה זה בא? משק סגור. אם אנחנו חפצי חיים ורוצים שביטוח לאומי ישרוד חייבים לקבל את ההחלטות האלה". בהתייחס לעלייה בהוצאות על קצבאות הסיעוד אמר: "התיקון ב-2018 היה חשוב ומאפשר לאנשים לממש את הזכויות שלהם. פעם אנשים היו מתים עד שהיו מקבלים סיעוד. אנחנו מסכימים שיש דברים שצריך לשפר ויש צוות שעובד על לתקן ולדייק את זה".

סגן יו"ר מועצת הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר הפנה אצבע מאשימה למשרד האוצר. "אגף התקציבים במשרד האוצר מתייחס לכספי הביטוח הלאומי כמס ולא כביטוח. הם עושים בהם כבתוך שלהם ובסוף לביטוח הלאומי אין פרוטה אחת בשום מקום לשעת הצורך. ואם הביטוח הלאומי יידרש לכספים זה לא יתקבל אוטומטית בחזרה, אלא יכנסו למו"מ. לפני שנה לקחו מיליארדים לטיפול בצרכי המלחמה. מדובר בפרמיה ביטוחית. ממתי אפשר להעביר אותה לתקציב השוטף?".

יגאל גוטשל, נציג באגף התקציבים במשרד האוצר, תיאר את הגירעון כ"בעיה אקוטית". " אנחנו תופסים את נושא הגירעון האקטוארי כבעיה אקוטית, התייחסנו אליה גם בפרסום האחרון של הנומרטור, כי בשנת 2029 היא כבר תהיה לפתחנו ברמת היכולת התזרימית לבצע את התשלומים על פי חוק. בניתוח שלנו יש ריבוי גורמים לבעיה. מצד אחד שני וקטורים דמוגרפיים, שידועים לאורך שנים- הראשון בהם הוא הזדקנות האוכלוסייה אל מול סטגנציה בגיל פרישה, מה שמשפיע גם על צד הגבייה וגם על ההוצאה על קצבת זקנה, מהצד השני גם עלייה בשיעורן של אוכלוסיות שמשתתפות בשוק העבודה באופן חלקי. כאן אין הפתעות וגם לפני 10 שנים דיברו על הגירעון האקטוארי, אז שנת האיפוס הוגדרה סביב 2045"

עוד הוסיף נציג האוצר כי "מאז 2018 יש גידולים חריגים גם בהוצאה על גמלאות הביטוח לאומי, בעיקר בגמלת סיעוד, אבל לא רק וזה נובע במידה רבה מקבלת החלטות שהתקבלו ללא כיסוי מימוני. זה למעשה גרם להחרפה של הבעיה. בסוף מדובר בסוגיות שנוגעות לחיים של בני אדם, זה לא רק מספרים ולכן אנחנו לא רוצים ללכת לפתרונות קצה, שזה או לחתוך רוחבית את כל הקצבאות או מצד שני, להעלות את הגבייה באופן קיצוני. אנחנו עובדים כרגע במסגרת של צוות בינמשרדי מקצועי הכולל את הביטוח הלאומי, משרד הבריאות, משרד הרווחה, המועצה הלאומית לכלכלה והחשב הכללי, במטרה להגיע לפתרון הוליסטי שמורכב ממספר צעדים. הצוות הזה צפוי להוציא המלצות בשבועות הקרובים".

"הקצבאות לא מספיקות"

מספר משתתפים בדיון התנגדו לשיח אודות העלייה בהוצאות הביטוח הלאומי על קצבאות סיעוד. תמר גלפנד, אם לנערה סיעודית אמרה: "הקצבאות גם ככה לא מספיקות לצרכי המשפחות ובמקום לדבר על להגדיל מדברים על להגביל? בושה לדבר על גירעון תקציבי בזמן שכספים של הביטוח הלאומי נלקחים לטובת דברים אחרים". בהתייחס לדברים הוסיף מאיר שפיגלר: "מדובר בהורים שלנו, אלה שבנו את המדינה והם צריכים את הכסף הזה לטיפול ולסיעוד. בדו"ח מבקר המדינה מ-2017, שנה לפני הרפורמה, כתבו על פגיעה בכבודם של הקשישים בעת הערכת בדיקות התלות והמליצו לאשר איפה שאפשר על סמך מסמכים בלבד. אני גאה שהייתה לי הזכות והיכולת להיות בביטוח הלאומי באותה תקופה ולעשות את אותם שינויים הוגנים כלפי תושבי מדינת ישראל.

לסיכום הדיון ביקש ח"כ אלון שוסטר להתעדכן בהמלצות הצוות הבין-משרדי, ואמר: "הביטוח הלאומי לא יקרוס. אני מאמין ביכולת שלנו לשרוד ולשפר למען הדורות הבאים אבל צריך לעסוק בזה ולהגיע לפתרונות שייצבו את הספינה כבר בחודשים הקרובים ויביאו יציבות למוסד הזה בטווח הארוך".