ליה עוד לא למדה לדבר כשאיבדה את אמה באירוע טראגי כואב. עכשיו היא בעיקר מביטה באחיותיה הגדולות ובאחיה בעיניים גדולות. כאילו היו הם ההורים שלה. והם, סובבים סביבה ודואגים לה כאילו הייתה התינוקת הקטנה שלהם.
מאז הטרגדיה הקטלנית בה איבדו את אמם, נויה בת 8, איתמר בן 6, גאיה בת 4 וליה בת השנתיים וחצי, מחפשים בית אחד. משפחה אחת שתהיה להם אומנה; בה יוכלו לחזור להיות ילדים ולגדול בנחת, מבלי להיפרד. כשהם פוגשים את דורון, העובד הסוציאלי שמלווה אותם, החיוך לא יורד מפניהם.
נויה האחות הבכורה, חכמה, נבונה וסקרנית, משתפת את דורון בחוויות השבוע שחלף, ותמיד מגניבה בדיחה או שתיים לשיחה. היא אוהבת לעשות ספורט ולטייל. לאחרונה מדווח הצוות החינוכי, שהיא מתקשה להתפנות ללימודים. קשה לה מאד להתרכז בכיתה למרות שהיא חכמה מאד ובעלת תפיסה מהירה.
לאיתמר, אחיה הצעיר יש דמיון מפותח, הוא אוהב לשחק בקלפים, להרכיב פאזלים, ליצור דמויות בפלסטלינה. הוא רגיש ומתחשב באחיו ובאחיות שלו. גאיה שובבה ומצחיקה, היא אוהבת לשחק, לשיר ולהיות עם האחים שלה. היא חייכנית, צוחקת ומצחיקה ואוהבת לשחק בבובות.
שלושתם דואגים מאד לאחות הפעוטה ליה. ליה, שבקושי זוכרת את ההורים, היא פעוטה נבונה, דעתנית וסקרנית. היא אוהבת לאכול, להאזין לשירים ולשחק בצעצועים.
עו"ס עדי מקל, מנהלת שירות האומנה במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מסבירה: "ארבעה אחים שמחפשים בית אחד זו לא רק כותרת - זו מציאות חיים של ילדים שכל מה שהם מבקשים הוא להישאר יחד, בתוך משפחה שתעניק להם ביטחון, יציבות ואהבה".
לקראת יום האומנה הבינלאומי, שיצוין ב־31 במאי, היא קוראת למשפחות "שיכולות לפתוח את הלב והבית" לשקול להצטרף למעגל משפחות האומנה בישראל: "משפחת אומנה לא משנה רק את ההווה של ילד, היא משנה את מסלול החיים כולו. במקרה הזה, היכולת להשאיר ארבעה אחים יחד היא מתנה עצומה עבורם, ואנחנו מאמינים שיש בישראל משפחה שתדע להיות המקום הבטוח שהם מחכים לו".
השלב הבא: ביטול הגיל המקסימלי
נויה, איתמר, גאיה וליה הם לא היחידים שמחפשים משפחת אומנה: הם ארבעה מתוך עשרות ילדות וילדים, מרביתם מתחת לגיל 6. "ילדים מופנים לאומנה קודם כל על ידי לשכות הרווחה ברשויות המקומיות, ותמיד נעדיף להפנות ילד לחיק משפחה ולא לפנימייה", אומרת מקל. "העדיפות היא אומנת קרובים, לכן בודקים לפני הכול אם יש קרובי משפחה שיכולים לתת לילד מענה ולגדל אותו בביתם. אם הדבר לא אפשרי, אנחנו מחפשים משפחת אומנה במאגר".
כל אחד יכול לשמש משפחת אומנה?
"ישנם קריטריונים להתקבל למאגר. הגיל המינימלי הוא 25. הגשנו עכשיו בקשה לתיקון חקיקה, שיבוטל הגיל המקסימלי, שעומד כיום על 56, כי עם השנים ראינו שיש לא מעט בני 60-75 ומעלה שיכולים להיות הורי אומנה מצוינים".
קריטריון נוסף לדברי מקל הוא המצב הכלכלי, "המשפחה צריכה להיות מסוגלת להתפרנס באופן תקין ולדאוג לילד. כמובן שהמשפחה מקבלת דמי אחזקה ממשרד הרווחה, אנחנו מוודאים שבבית יש להם מקום ראוי בו לילד יהיה חדר משלו, מיטה משלו. תנאי סף חשוב הוא כמובן שלהורי האומנה אין עבר פלילי, ששני ההורים סיימו עשר שנות לימוד ושאף אחד מילדיהם הביולוגיים לא הוצא מהבית בצו של בית משפט".
אחרי שעומדים בתנאי הסף האלו, הורי האומנה הפוטנציאלים מוזמנים לראיון, עוברים קורס הכשרה, ולאחר מכן עוברים סינון נוסף. "גם אחרי שמתקבלים למאגר, אנחנו בודקים איזו משפחה מתאימה לילד הספציפי שזקוק לבית. אם אין התאמה, המשפחה תיכנס למאגר ותמתין לילד שיתאים לה".
משפחות אומנה זוכות למעטפת מקצועית, ובמידת הצורך הם מקבלים גם הדרכת הורים כחלק מהתוכנית הטיפולית של הילדים.
שירותי האומנה מופרטים ומופעלים על ידי חמישה ארגוני אומנה ברחבי הארץ. בכל ארגון ישנם מפקחים מחוזיים של משרד הרווחה, ומנחות שמגיעות לבית המשפחה פעמיים בחודש, לוודא שהילדים מקבלים את תכנית הטיפול האישית שמותאמת להם, שיש להם חוגים והם נמצאים בטיפול פסיכולוגי.
כיום ממתינים כ-50 ילדים מהחברה היהודית ו-25 ילדים מהחברה הערבית. "הקושי המרכזי הוא במציאת בית לילדים גדולים יותר. קל יותר למצוא משפחות אומנה לילדים עד גיל 3-4. בנוסף, חשוב לנו להשאיר אחים ביחד, כדי לנסות למזער את הטראומה".
למידע נוסף התקשרו למוקד הרווחה 118*
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו