כך נפעל גם במאבקים האחרים”: חוק סמכויות בתי הדין הרבניים אושר באישון לילה

באישון לילה: הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים • החוק החדש מאפשר לבתי הדין הדתיים לדון, בהסכמת הצדדים, גם בסכסוכים אזרחיים כמו תביעות כספיות, יחסי עבודה וסכסוכי רכוש, תוך פסיקה לפי הדין הדתי

בית הדין הרבני בתל אביב. צילום: יהושע יוסף

אחרי שעות של עימותים, פיליבסטרים והאשמות הדדיות, מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה שנייה ושלישית את החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים לשמש כבוררים גם בסכסוכים אזרחיים. 65 חברי כנסת תמכו בהצעה מול 41 מתנגדים, והחוק נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.

החוק החדש מאפשר לבתי הדין הדתיים לדון, בהסכמת הצדדים, גם בסכסוכים אזרחיים כמו תביעות כספיות, יחסי עבודה וסכסוכי רכוש, תוך פסיקה לפי הדין הדתי. בנוסף, נקבע כי פסקי הבוררות של בתי הדין יקבלו תוקף של פסק דין מחייב, ללא צורך באישור של בית משפט אזרחי.

צעקות בוועדת החוקה בין שמחה רוטמן לעו"ד גור בליי // אילי זילברברג

בלשכת נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב דוד יוסף בירכו על המהלך והגדירו אותו "בשורה היסטורית למשפט העברי". לדבריהם, החוק משיב לבתי הדין סמכות שנשללה מהם בעקבות פסיקת בג"ץ בשנת 2006, ומאפשר לציבור לבחור להתדיין במסגרת ממלכתית הפועלת לפי דין תורה. עוד נמסר כי מדובר בהליך וולונטרי המבוסס על הסכמה מלאה של הצדדים, וכי בתי הדין יפעלו תחת פיקוח ובכפוף לחוקי המגן, לרבות חוקי עבודה ושוויון.

הרב יוסף הודה לשורת בכירים בקואליציה שלדבריו פעלו לקידומו לאורך השנים, בהם חבר הכנסת משה גפני, השר בצלאל סמוטריץ', יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן ויו"ר ש"ס אריה דרעי. לדבריו, החוק מהווה אבן דרך בביצור מעמדה של היהדות במדינת ישראל וצפוי להעניק מענה הלכתי רחב גם לעולם הכלכלי.

פעל לקידום החוק. יו"ר ועדת הכספים משה גפני, צילום: אורן בן חקון

גם יוזם החוק, חבר הכנסת משה גפני, הגדיר את אישורו כסיום מאבק של שני עשורים. "אנחנו מצליחים להעביר את החוק הזה אחרי כל כך הרבה שנים ולהרחיב את סמכותם של בתי הדין בישראל. כך נפעל גם במאבקים האחרים - נמשיך בנחישות ולא נרפה", אמר.

מנגד, תגובות חריפות נשמעו מהאופוזיציה ומארגוני החברה האזרחית, שטענו כי מדובר במהלך מסוכן הפוגע בזכויות יסוד ומייצר מערכת משפט מקבילה.

אנה קיסלנסקי, מנכ"לית התנועה הרפורמית בישראל, תקפה בחריפות ואמרה כי "הממשלה שילמה הלילה שוחד פוליטי למפלגות החרדיות והדתיות ויצרה מערכת משפט מקבילה שתפסוק לפי דין תורה ותפגע בזכויות של כולנו". עוד הוסיפה כי "החוק מהווה שינוי חסר תקדים, בעל השלכות מרחיקות לכת על החברה הישראלית ועלינו, הנשים", והגדירה אותו "לא דמוקרטי ולא יהודי".

אריה דרעי, מתומכי ומקדמי החוק, צילום: אורן בן חקון

גם בשדולת הנשים בישראל הביעו זעזוע מהמהלך. מנכ"לית השדולה, טל הוכמן, אמרה כי "בזמן שאזרחיות ואזרחים רצים למקלטים תחת ירי טילים, הקואליציה בוחרת באישון לילה לקדם שינוי עומק מסוכן שמייצר שתי מערכות משפט מקבילות במדינה ומעביר עוד כוח לדיינים על חשבון נשים שמחזיקות את העורף הישראלי". לדבריה, "המסר שעבר הלילה ברור: נשים הן אזרחיות סוג ב', גם בזמן מלחמה וגם בשגרה".

נתונים שפרסמה השדולה מחזקים את הביקורת הציבורית, ולפיהם רק 16% מהנשים בישראל תומכות בחוק. גם בקרב נשים דתיות וחרדיות נרשמה תמיכה חלקית בלבד, כאשר כארבע מתוך עשר הביעו תמיכה במהלך.

מליאת הכנסת (ארכיון), צילום: דוברות הכנסת

החוק אושר בתום עימות פוליטי חריף במיוחד, כאשר חברי האופוזיציה האשימו את הקואליציה בניצול מצב החירום הביטחוני כדי לקדם חקיקה שנויה במחלוקת, בעוד בקואליציה טענו כי מדובר במהלך לגיטימי שמאפשר חופש בחירה למי שמעוניין להתדיין לפי הדין הדתי.

כעת, עם אישור החוק, צפוי המאבק לעבור לזירה הציבורית והמשפטית, כאשר ארגונים כבר רומזים על כוונה לבחון צעדים נוספים נגד המהלך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר