"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פסיכיאטרית אחת, אלפי מטופלים: מתמודדי הנפש ביו"ש זועקים לעזרה

מטופלים נאלצים לנסוע שעה וחצי ואף יותר כדי להגיע לפגישה טיפולית, ולעיתים מוותרים לחלוטין על מענה • מסמכים שהוגשו לכנסת מצביעים על מחסור חמור בשירותי בריאות הנפש הציבוריים ועל היעדר אשפוז יום ורצף טיפולי • אנשי המקצוע מזהירים מפני פגיעה במשפחות וקוראים להקמת מרכז רב-תחומי אזורי • "נאלצתי להתאשפז ולעזוב את הילדים"

,עודכן
0השמעה
פוסט טראומה (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

מתמודדי נפש ביהודה ושומרון נאלצים לנסוע שעה וחצי ואף שעתיים לכל כיוון כדי להגיע לפגישה טיפולית, ולעיתים מוותרים לחלוטין על טיפול. מסמכים ומכתבי אנשי מקצוע שהוגשו לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת מצביעים על מחסור חמור בשירותי בריאות הנפש הציבוריים באזור - כולל פסיכיאטרית ציבורית אחת בלבד לכלל האוכלוסייה הבוגרת בבנימין ובשומרון.

הכאב הכפול של מתמודדי הנפש הדתיים (ארכיון) // גיל מזומן

על פי הנתונים שהוצגו לוועדה, מטופלים הזקוקים לאיזון תרופתי, לאשפוז יום או למעקב תכוף אינם מקבלים מענה מקומי. מרפאה קהילתית מרכזית שנסגרה לא הוחלפה במענה מלא, ובמרכזים הקיימים פועלים מטפלים - אך ללא פסיכיאטרים, ללא מסגרות אינטנסיביות וללא רצף טיפולי במקרים מורכבים.

אריאל תנעמי, תושב בנימין, מספר כי במהלך אפיזודה דיכאונית חריפה, סמוך ללידת בתו השלישית, לא הצליח לקבל מענה אינטנסיבי בקרבת מקום. "פגישה שבועית הייתה טיפה בים. כל המענים הרציניים היו רחוקים לנסיעה בלתי אפשרית", הוא אומר. בסופו של דבר, הוא אושפז לחודש בבאר יעקב, הרחק ממשפחתו. לאחר מכן הופנה לאשפוז יום, אך לדבריו לאחר שאיחר מספר פעמים בשל נסיעה של שעה וחצי בכל בוקר - התבקש לעזוב. "לא יכולתי לממן טיפול פרטי. נשארתי בלי מסגרת".

"כל המענים הרציניים היו רחוקים לנסיעה בלתי אפשרית". מועצה אזורית מטה בנימין (ארכיון),צילום: גדעון מרקוביץ'

אפרת בן נון, גם היא תושבת בנימין ואם לשלושה, מתארת התפרצות פוסט-טראומה על רקע אלימות ופגיעות מיניות. "לא היה באזור מענה אינטנסיבי. חיכיתי לפתיחת יחידת אשפוז יום לנפגעות טראומה מינית, ובינתיים המצב הידרדר. נאלצתי להתאשפז ולעזוב את הילדים". לאחר השחרור, לדבריה, לא נמצא מענה ציבורי מתאים והמשפחה נאלצה לממן טיפול פרטי בתדירות גבוהה. "שילמנו מחיר נפשי וכלכלי עצום".

נתונים שמצביעים על פער עמוק

מסמך שהעבירה מועצה אזורית הר חברון לוועדה מצביע על כך שתת-הצריכה של שירותי שיקום באזור אינה נובעת מהיעדר תחלואה, אלא ממחסור במסגרות, מרחקים גיאוגרפיים וחסמים כלכליים. לפי נתוני משרד הבריאות המצוטטים במסמך, שיעור מקבלי קצבת נכות נפשית באזור נמוך בכ-27% מהממוצע הארצי, ובחלק מקופות החולים הפער מגיע עד כ-19% מתחת לממוצע.

"שילמנו מחיר נפשי וכלכלי עצום",צילום: GettyImages

"כשההורים לא מקבלים טיפול, הילדים מפתחים תחלואה בעצמם", מזהיר גולן נוטמן, מנהל השירות הפסיכולוגי החינוכי בשומרון. הפסיכולוגית אלישבע רז מוסיפה כי מטופלים הזקוקים לטיפול תכוף יותר נאלצים להסתפק בפגישה שבועית בשל עלויות. "מי שאין לו מאות שקלים לפגישה - מידרדר". ד"ר אסנת ורטמן, עובדת סוציאלית קלינית ותיקה, מציינת כי עבור משפחות מרובות ילדים, נסיעה של שעתיים בתחבורה ציבורית במצב נפשי קשה אינה ריאלית.

הדרישה: מרכז רב-תחומי אזורי

אנשי המקצוע דורשים הקמת מרכז מומחים רב-תחומי ביהודה ושומרון שיכלול שירות פסיכיאטרי רציף, אשפוז יום, מענה חירום ומסגרות שיקום אינטנסיביות באחריות משרד הבריאות וקופות החולים. לטענתם, מהלך כזה אף יחסוך אשפוזים ממושכים ועלויות עתידיות.

פוסט טראומה (אילוסטרציה),צילום: Getty Images/iStockphoto

"הפנייה הייתה צריכה להגיע מהמטופלים עצמם", אומרים הגורמים המקצועיים, "אבל הם חלשים וחולים מדי. אנחנו זועקים במקומם".

הנושא נדון כעת בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שם יידרשו משרדי הממשלה וקופות החולים להשיב על הפערים בשירותי בריאות הנפש לתושבי האזור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר