מתמודדי נפש ביהודה ושומרון נאלצים לנסוע שעה וחצי ואף שעתיים לכל כיוון כדי להגיע לפגישה טיפולית, ולעיתים מוותרים לחלוטין על טיפול. מסמכים ומכתבי אנשי מקצוע שהוגשו לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת מצביעים על מחסור חמור בשירותי בריאות הנפש הציבוריים באזור - כולל פסיכיאטרית ציבורית אחת בלבד לכלל האוכלוסייה הבוגרת בבנימין ובשומרון.
הכאב הכפול של מתמודדי הנפש הדתיים (ארכיון) // גיל מזומן
על פי הנתונים שהוצגו לוועדה, מטופלים הזקוקים לאיזון תרופתי, לאשפוז יום או למעקב תכוף אינם מקבלים מענה מקומי. מרפאה קהילתית מרכזית שנסגרה לא הוחלפה במענה מלא, ובמרכזים הקיימים פועלים מטפלים - אך ללא פסיכיאטרים, ללא מסגרות אינטנסיביות וללא רצף טיפולי במקרים מורכבים.
אריאל תנעמי, תושב בנימין, מספר כי במהלך אפיזודה דיכאונית חריפה, סמוך ללידת בתו השלישית, לא הצליח לקבל מענה אינטנסיבי בקרבת מקום. "פגישה שבועית הייתה טיפה בים. כל המענים הרציניים היו רחוקים לנסיעה בלתי אפשרית", הוא אומר. בסופו של דבר, הוא אושפז לחודש בבאר יעקב, הרחק ממשפחתו. לאחר מכן הופנה לאשפוז יום, אך לדבריו לאחר שאיחר מספר פעמים בשל נסיעה של שעה וחצי בכל בוקר - התבקש לעזוב. "לא יכולתי לממן טיפול פרטי. נשארתי בלי מסגרת".
אפרת בן נון, גם היא תושבת בנימין ואם לשלושה, מתארת התפרצות פוסט-טראומה על רקע אלימות ופגיעות מיניות. "לא היה באזור מענה אינטנסיבי. חיכיתי לפתיחת יחידת אשפוז יום לנפגעות טראומה מינית, ובינתיים המצב הידרדר. נאלצתי להתאשפז ולעזוב את הילדים". לאחר השחרור, לדבריה, לא נמצא מענה ציבורי מתאים והמשפחה נאלצה לממן טיפול פרטי בתדירות גבוהה. "שילמנו מחיר נפשי וכלכלי עצום".
נתונים שמצביעים על פער עמוק
מסמך שהעבירה מועצה אזורית הר חברון לוועדה מצביע על כך שתת-הצריכה של שירותי שיקום באזור אינה נובעת מהיעדר תחלואה, אלא ממחסור במסגרות, מרחקים גיאוגרפיים וחסמים כלכליים. לפי נתוני משרד הבריאות המצוטטים במסמך, שיעור מקבלי קצבת נכות נפשית באזור נמוך בכ-27% מהממוצע הארצי, ובחלק מקופות החולים הפער מגיע עד כ-19% מתחת לממוצע.
"כשההורים לא מקבלים טיפול, הילדים מפתחים תחלואה בעצמם", מזהיר גולן נוטמן, מנהל השירות הפסיכולוגי החינוכי בשומרון. הפסיכולוגית אלישבע רז מוסיפה כי מטופלים הזקוקים לטיפול תכוף יותר נאלצים להסתפק בפגישה שבועית בשל עלויות. "מי שאין לו מאות שקלים לפגישה - מידרדר". ד"ר אסנת ורטמן, עובדת סוציאלית קלינית ותיקה, מציינת כי עבור משפחות מרובות ילדים, נסיעה של שעתיים בתחבורה ציבורית במצב נפשי קשה אינה ריאלית.
הדרישה: מרכז רב-תחומי אזורי
אנשי המקצוע דורשים הקמת מרכז מומחים רב-תחומי ביהודה ושומרון שיכלול שירות פסיכיאטרי רציף, אשפוז יום, מענה חירום ומסגרות שיקום אינטנסיביות באחריות משרד הבריאות וקופות החולים. לטענתם, מהלך כזה אף יחסוך אשפוזים ממושכים ועלויות עתידיות.
"הפנייה הייתה צריכה להגיע מהמטופלים עצמם", אומרים הגורמים המקצועיים, "אבל הם חלשים וחולים מדי. אנחנו זועקים במקומם".
הנושא נדון כעת בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שם יידרשו משרדי הממשלה וקופות החולים להשיב על הפערים בשירותי בריאות הנפש לתושבי האזור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו