דיון מטלטל במיוחד התקיים היום (שלישי) בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, כששורת נפגעות עבירות מין חשפו עדויות קשות על מחדלי חקירה, סגירת תיקים ממושכת ופגיעה חוזרת מצד מערכת האכיפה. פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, שנכח בדיון יחד עם צמרת הפרקליטות, התנצל בפני הנפגעות ואמר: "ככל שזו החוויה שלך המערכת נכשלה, ומגיעה לך התנצלות".
יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן הגדירה את העדויות כ"המשמעות האמיתית של סגירת התיקים", והוסיפה: "הרגשתי תחושת בגידה מצד המדינה. יש כאן נפגעת שילדה לאביה שאנס אותה זו קריסת מערכות".
לפי נתוני הפרקליטות, כ־5,000 תיקי עבירות מין נפתחים מדי שנה, אך רק כ-620-670 מהם מגיעים לכתב אישום - כ-20%. שיעור התיקים הנסגרים מחוסר ראיות גבוה משמעותית מבתיקים פליליים אחרים ועומד על כ-70%. מנגד, שיעור ההרשעות בתיקים שמוגשים גבוה ומגיע לכ-80%.
אחת העדויות הקשות נשמעה מפי קרן מרון, קצינה במילואים שנאנסה בילדותה: "הגעתי לתחנת משטרה שעות אחרי האונס סירבו לאסוף ראיות. האנס הסתובב חופשי ואני הפכתי ל'משוגעת של העיר'. התיק שלי היה פתוח 14 שנה בגלל רשלנות, וכשסוף־סוף הובטח שימוע הודיעו שאין מספיק ראיות והוא נסגר. אני הראיה למה שעברתי. מגיע לי לעמוד מול שופט".
נפגעת נוספת סיפרה כי תלונתה נגד אביה נסגרה למרות ראיות DNA, וכי חוקרת אף המליצה לה לבטל את התלונה: "עברנו אונס, ואז אונס נוסף במשטרה ובבית המשפט. עשר שנים אני בתוך התיק הזה ואין לי חיים".
עדות נוספת תיארה איומים, דקירה, סירוב לקבל תלונה וחשד להדלפת מידע מהמשטרה לבן הזוג האלים, שהגיע למקלט לנשים מוכות. התיקים, לדבריה, נסגרו בבית הדין בטענה ל"ניכור הורי".
בפרקליטות הודו בכשלים. המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד אפרת גרינבאום, ציינה כי נערך מחקר בקרב כ200 נפגעות ונפגעים כדי לזהות נקודות כשל, וכי ב-40% מהתיקים שנסגרו הדבר תאם את עמדת המתלוננים נתון שלדבריה מחייב בחינה של אופן הליווי והטיפול.
בסיכום הדיון אמר פרקליט המדינה כי נושא עבירות המין הוגדר יעד מרכזי וכי נערך מחקר בקרב נפגעות וארגוני סיוע כדי לבחון את תפיסת עבודת הפרקליטות. החוויה שתוארה כאן היא כשל מערכתי ואני מתנצל בשם המערכת כולה, אמר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)