"התור לשנה הבאה": 3,200 פצועים על פסיכיאטר אחד באגף השיקום

דיון טעון שנערך היום (שני) בוועדת העבודה והרווחה חשף תמונה קשה של קריסה מתמשכת במערך בריאות הנפש בישראל. הנתונים הרשמיים שהוצגו מצביעים על עומס חסר תקדים: באגף השיקום עומד היחס על כ-3,200 מטופלים לפסיכיאטר אחד, כאשר כ-15% מהתקנים כלל אינם מאוישים.

ח"כ ירון לוי פתח את הדיון בזעקה שנגעה ללבם של רבים: "אם הייתי שובר יד, אף אחד לא היה אומר לי לחכות שנה לטיפול. אבל כשהלב שלי שבור - אני צריך לחכות מעל שנה או לשלם סכומי עתק בפרטי". יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר, הוסיפה כי למרות הסכמי השכר שנחתמו ב־2025, המחסור בכוח אדם נותר אנוש והחריף משמעותית מאז אירועי השביעי באוקטובר.

לפי דוח "אדוה" שהוצג בדיון, ברשויות המקומיות חסרים 1,435 תקני עובדים סוציאליים; במערכת החינוך קיים מחסור של 2,674 תקני פסיכולוגים חינוכיים ועוד כ-1,000 תקנים שאינם מאוישים; ובמערכת הבריאות נדרשת תוספת מיידית של כ־1,500 פסיכולוגים קליניים לשירות הציבורי.

מאשי סנדרוביץ, מנהלת אגף השיקום בביטוח הלאומי, סיפרה כי מספר המטופלים גדל פי שישה בשנים האחרונות: "העו"סים החזיקו מקרים מתוך תחושת שליחות, אבל שנתיים וחצי אחרי הם קורסים. עו"סים הם לא בוטים ואי אפשר להחליף אותם. אדם צריך שמישהו יושיט לו יד". במשרד הביטחון ציינו כי מאז תחילת המלחמה נוספו כ־20 אלף פצועים, אך נוספו רק 30 תקנים. ד"ר גילי גבעתי הגדירה זאת כ"קניבליזם של מטפלים", כאשר משרדים נאבקים ביניהם על כוח אדם.

נציג האוצר, עידו חי, טען כי הוקצו מאות תקנים אך הדגיש כי "לא ניתן לפתור הכול בהצפה של תקנים ללא תכנון נכון". מנגד, ארגוני העובדים הצביעו על השכר הנמוך כגורם מרכזי לבריחת כוח האדם לשוק הפרטי. "מדריך בבריאות הנפש מרוויח 37 שקלים לשעה ומביא הביתה כ־6,000 שקלים. אי אפשר לחיות ככה", אמר מרטין וילר מארגון "כוח לעובדים". רעות שלו מרקס הוסיפה כי במערכת החינוך יש פסיכולוג אחד על כ־1,000 תלמידים: "אנחנו בכיבוי שריפות תמידי".

איציק סעידיאן, שהשתתף בדיון, סיכם: "גם אם יוסיפו תקנים, לא תגיעו לאנשים בדרכים הקיימות. צריך תוכנית לאומית אמיתית ופתרונות חדשים".

הדיון הסתיים בדרישה לצעדים מעשיים לקיצור תורי ההמתנה ולבלימת נטישת המטפלים – אך נכון לעכשיו, הפערים בשטח נותרו בעינם.