קריאה היסטורית לבתי הדין הרבניים: למנות אישה למנכ״לית

עו״ד בתיה כהנא דרור, שעמדה מאחורי בג״ץ שקבע כי אין מניעה חוקית למינוי אישה, דורשת ליישם העדפה מתקנת עם סיום כהונתו של המנכ״ל אלי בן דהן: ״הדרה מתמשכת היא פגם משפטי ומוסרי״

בג"ץ (אילוסטרציה). צילום: אורן בן חקון

לקראת סיום כהונתו של הרב אלי בן דהן כמנכ"ל בתי הדין הרבניים בחודש מאי הקרוב, עו"ד בתיה כהנא דרור יוצאת הבוקר בקריאה דרמטית לתיקון היסטורי של הדרת נשים מהממסד הדתי.

רוטמן: אם יש יש משבר חוקתי, שופטי בג"ץ צריכים להתפטר // אילי זילברברג, יוני ריקנר

כהנא דרור, ששימשה כעותרת המרכזית בבג"ץ המפורסם נגד משרד הדתות, פנתה במכתב רשמי לשורה של מקבלי החלטות, ובהם הראשון לציון ונשיא בית הדין הגדול הרב דוד יוסף והשר לשירותי דת יריב לוין, בדרישה ליישם מדיניות של העדפה מתקנת ולמנות אישה לתפקיד הניהולי הבכיר.

​הדרישה אינה מגיעה מחלל ריק, אלא נשענת על פסק הדין המכונן שניתן בשנת 2017 בעקבות עתירתה של כהנא דרור. באותה החלטה קבע בג"ץ באופן נחרץ כי תפקיד המנכ"ל הוא במהותו תפקיד מנהלי-ציבורי ולא דתי-הלכתי, ולכן אין שום מניעה עקרונית למינוי אישה. השופטים אף הבהירו אז כי תנאי הסף שקובע חוק הדיינים אינם יכולים לשמש כחסם מגדרי, וכי הדרה מתמשכת של נשים ממוקדי כוח במערכת הדתית מהווה פגם משפטי שיש לתקנו.

​במכתבה מדגישה כהנא דרור כי המציאות הנוכחית בבתי הדין משקפת תת-ייצוג קיצוני, כאשר נשים מודרות כמעט לחלוטין מדרגי ההובלה והניהול ומועסקות בעיקר בתפקידי שירות ומזכירות. לדבריה, מדובר בעיוות שחייב להשתנות, במיוחד לאור העובדה שמדובר במערכת שמכריעה מדי יום בגורלן של נשים בסוגיות רגישות כמו עגינות, מזונות ואלימות כלכלית. היא חותמת את פנייתה בקביעה כי העדפה מתקנת במינוי הקרוב אינה פריבילגיה אלא כלי דמוקרטי, מוסרי וחוקתי שנועד לשקם את אמון הציבור במערכת ולנפץ את תקרת הזכוכית העבה המפרידה בין נשים לבין מוקדי קבלת ההחלטות במוסדות הדת בישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר