"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
"דו שיח של חירשים"

אנשי המקצוע מזהירים: הניתוח המגדרי של תקציב 2026 נכשל

אנשי מקצוע התריעו כי משרדי הממשלה הציגו בעיקר נתוני שכר וכוח אדם – ללא בחינה של הקצאת משאבים לנשים ולגברים • רק 13 נציגים מ־52 משרדים הגיעו לדיון • “התקצוב המגדרי נותר הצהרתי”

,עודכן
0השמעה
דיון בוועדה לקידום מעמד האישה. צילום: דוברות הכנסת

בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה השתתפו היום (רביעי) אנשי מקצוע והתריעו כי משרדי הממשלה כשלו בביצוע ניתוח מגדרי מהותי של הצעת תקציב המדינה לשנת 2026, וכי בפועל מדובר בעיקר בהצגת נתוני שכר וכוח אדם – ללא בחינה של אופן הקצאת המשאבים לנשים ולגברים.

יו״ר הוועדה לקידום מעמד האישה ח״כ מירב כהן: "שרים מחרימים את הוועדה" // ערוץ הכנסת

לדיון, אליו הוזמנו נציגים מ־52 משרדי ממשלה ויחידות סמך, הגיעו רק 13 נציגים. מסמך שהכינה חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ג’רי אלמו קפיטל, קובע כי רוב המשרדים הסתפקו בניתוח מגדרי של ההון האנושי, מבלי להסביר את מקורות הפערים או להציג צעדים לצמצומם. עוד צוין כי חלק מהמשרדים העתיקו נתונים משנים קודמות, וכי לא פורסם דו"ח כולל של הרשות לקידום מעמד האישה בניגוד לנדרש בהחלטת הממשלה.

ד"ר יעל חסון, מנכ"לית מרכז אדוה, אמרה כי “תקצוב מגדרי נועד להשפיע על מדיניות לא רק לספור נשים וגברים. בלי ניתוח של רכש, תמיכות והקצאות תקציביות, אי אפשר להבין האם המדינה מצמצמת פערים או משמרת אותם”. לדבריה, אין כיום יכולת לעקוב אחר מגמות לאורך שנים, ואין כמעט התייחסות לנושאי מאקרו מרכזיים לנשים, בהם אלימות במשפחה, תעסוקה ובריאות.

מהנתונים שהציגה עולה כי ברשות החדשנות נשים מקבלות רק כ־9.8% מהמענקים, אף שהן מהוות 16% מהיזמיות ו־18% מהמבקשות. בתחום התחבורה נמצא כי נשים הן 61% ממשתמשי התחבורה הציבורית, לעומת 39% גברים אך נתון זה אינו בא לידי ביטוי בהקצאות התקציב.
עו"ד קרן בן הרוש, נציגת הרשות לקידום מעמד האישה, אמרה כי לאורך השנים נתקלו בקשיים ביישום ההחלטה על תקצוב מגדרי, וכי כעת מגובשת תוכנית עבודה הכוללת מתודולוגיה אחידה, שיתוף אגף התקציבים והדרכות למנכ"לי משרדים. עם זאת, חוקרת הממ"מ ציינה בדיון כי לפי המידע שנמסר לה, העבודה על הדו"ח הממשלתי החלה רק לאחרונה.

ח"כ מירב כהן. יש עתיד,צילום: אלעד גוטמן

גם מצד אגף התקציבים במשרד האוצר נטען כי מתבצע ניתוח תקציבי מגדרי וכי קיימים פרקים ייעודיים בדו"חות התקציב בשיתוף משרדי הממשלה, אך אנשי המקצוע הדגישו כי ללא סטנדרט אחיד, פרסום פומבי של הממצאים והצגת צעדי מדיניות אופרטיביים – מדובר במהלך חלקי בלבד.
מנגד, נציגת משרד הבריאות, אדוה קליין, הציגה סקירה מקיפה על עבודת המשרד, הכוללת ניתוח מגדרי של כלל סעיפי התקציב, הקמת ועדות פנימיות וחיצוניות, קידום תוכניות מנהיגות לרופאות, פעולות למניעת הטרדות מיניות והגדלת ייצוג נשים בתפקידי ניהול. לדבריה, גם בתקופות של קיצוצים תקציביים, נושאים אלה מוגדרים כ“קשיחים” ואינם נפגעים.

אנשי המקצוע סיכמו כי בהיעדר יישום מלא של החלטת הממשלה, התקצוב המגדרי נותר ברובו הצהרתי, ואינו מתורגם לכלי עבודה שמסוגל להשפיע בפועל על חלוקת המשאבים ועל צמצום פערים בין נשים לגברים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר