"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"שלא יצטרכו לבחור בין ביטחון לבין משפחה": יחידות המתבגרים שנפתחות במקלטי ויצו

על פי תקנות משרד הרווחה, מקלטים לנשים נפגעות אלימות במשפחה מורשים לקלוט ילדים עד גיל ההתבגרות בלבד • יחידות המתבגרים החדשות, שתוכננו כמעין “דירות בתוך המקלט”, מבקשות לשנות את המשוואה

,עודכן
0השמעה
מקלט לנשים נפגעות אלימות (ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה). צילום: אפרת אשל

אירנה מעיין זוכרת היטב את הדלת שנסגרה מאחוריה. היא הייתה אז נערה צעירה, עם תיק גב קטן ולב כבד, כשנכנסה למקלט של ויצו יחד עם אמה ואחיה הקטן. את אחיה הגדול נאלצה להשאיר מאחור לא מפני שלא רצה לבוא, אלא מפני שלא היה לו מקום.

“לא היו אז יחידות שמתאימות למתבגרים", היא מספרת היום, יותר מעשרים שנה אחרי. “הרגשתי שאני נקרעת לשניים – מצד אחד בטוחה, מצד שני חסרה, מנותקת מאח שלי ומהחיים שהכרתי".

הסיפור האישי של אירנה עומד במרכז השקת שתי יחידות מתבגרים חדשות במקלט של ויצו, שייפתחו ביום היום (חמישי). היחידות הוקמו כחלק משיתוף פעולה בין משרד הרווחה לוויצו, ונועדו לתת מענה בדיוק לפער שממנו סבלה אירנה – הפער שבין הצורך בהגנה פיזית לבין הצורך בכבוד, פרטיות וזהות בגיל ההתבגרות.

אירנה מעיין,צילום: אפרת אשל

על פי תקנות משרד הרווחה, מקלטים לנשים נפגעות אלימות במשפחה מורשים לקלוט ילדים עד גיל ההתבגרות בלבד, אלא אם קיימות בהם יחידות ייעודיות למתבגרים.

כיום פועלות במערך המקלטים 14 יחידות ייעודיות לאימהות עם מתבגרים מספר שתואם את הביקוש בשטח וממחיש עד כמה הצורך במענים מותאמים הוא ממשי ומתמשך. בפועל, בהיעדר מענה כזה, נערים ונערות בוגרים שנאלצים לעבור למקלטים מוצאים את עצמם לעיתים במציאות כמעט בלתי אפשרית: חיים באותו חדר עם האם, ומרחבים קומונליים שמאוכלסים בעיקר בילדים צעירים. “בגיל 16 אתה צריך מרחב ועצמאות", אומרת אירנה. “אתה צריך שיראו אותך, לא רק כנספח של אמא".

יחידות המתבגרים החדשות, שתוכננו כמעין “דירות בתוך המקלט”, מבקשות לשנות את המשוואה. הן מעניקות למשפחה פרטיות בסיסית ומרחב נשימה פיזי ורגשי שמאפשר לאם ולמתבגר להתמקד בטיפול ובשיקום, לצד שמירה על מוגנות כלל הילדים במתחם, בטווח גילאים רחב.

“זה לא מותרות", מדגישה אפרת אדרי שרעבי, מנהלת אגף בכיר חוץ־ביתי, משפחה, ילד ונוער והשמות מיוחדות במשרד הרווחה. “זה תנאי הכרחי לשיקום. כשנער מקבל מענה שמכבד את גילו ואת צרכיו, הסיכוי לקטוע את מעגל האלימות גדל משמעותית. זה גם מסייע לאימהות לשתף פעולה עם תכנית הטיפול, בידיעה שלא השאירו את ילדיהן המתבגרים מאחור".

מקלט לנשים מוכות (ארכיון),צילום: אפרת אשל

בוויצו רואים במהלך הזה השקעה ארוכת טווח. “ההחלטה להקים יחידות מתבגרים נשענת על תפיסה ברורה לפיה מניעה היום חוסכת שבר מחר", אומרת עו״ס רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה של ויצו. “זו הזדמנות אמיתית לעצור את ההעברה הבין־דורית של האלימות, לתת לנערים ולנערות סיכוי לבנות עתיד אחר, וגם לאימהות אפשרות לבחור בחיים חדשים מבלי לוותר על ילדיהן המתבגרים, שנאלצו בעבר להישאר בקהילה שממנה ביקשו להימלט".

עו"ס רבקה נוימן,צילום: NCJW

לאירוע ההשקה מגיעות גם נציגות פדרציית ויצו אוסטרליה, שתרמו להקמת היחידות. “כשתמכנו בפרויקט הזה, ראינו לנגד עינינו את הפנים של הנערים", אומרת אחת התורמות. “ידענו שהתרומה שלנו יוצרת שינוי ממשי בחיים של משפחות ברגעים הכי פגיעים שלהן".

גם מעגלי החיים נסגרים באירוע עצמו: את הקייטרינג תכין זהבית גרוסמן, שבעצמה הייתה אישה במקלט הזה של ויצו, שמציין בימים אלה 30 שנים לפתיחתו, ובהמשך הפכה לאם בית וליו״ר סניף ויצו רמת גן. “המקלט הציל אותי", היא אומרת. “היום אני חוזרת אליו מתוך כוח, כדי לתת לאחרות תקווה".

ואירנה? היא עומדת היום מול הקהל כאישה בוגרת, ומבקשת דבר אחד פשוט: “שלא יהיו עוד נערות ונערים שיצטרכו לבחור בין ביטחון לבין משפחה. היחידות האלה הן לא רק קירות הן תיקון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר