"המדפים במקרר חולקו לשלו ולשלנו"

הנשים סובלות - ובכנסת לוקחים את הזמן: יותר מחמש שנים לאחר שהצעת החוק למניעת אלימות כלכלית, שקידמה ח"כ מירב כהן כשרה לשוויון חברתי, עברה בקריאה ראשונה - נזנחה ההצעה ובמקומה מנסה הממשלה לקדם אימוץ של הגדרה כוללת לאלימות במשפחה - תהליך שעלול לקחת זמן רב. כך הודו היום (רביעי) בדיון בכנסת משרדי המשפטים והרווחה. 

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ מירב כהן, שניהלה את הדיון: "נשים שסובלות מאלימות פיזית נאלצות לחזור לבן הזוג בגלל התלות הכלכלית בגבר. הרבה נשים שנרצחו סבלו הרבה פעמים מאלימות כלכלית". 

חני אסרף, אם חד הורית לחמישה מנתיבות: "אלימות כלכלית היא תופעה חוצת מגזרים. לרוב התופעה מופנית כלפי נשים שלא עובדות. הייתי במקום הזה ואני וילדי חיינו מ-630 שקלים. המדפים במקרר חולקו לשלו ושלנו. הייתי סופרת את השקלים כדי לקנות לחם לילדים. שני ילדים שברו יד והוא לא הסכים לפנות אותם לטיפול רפואי. בכל הזדמנות שניסיתי לצאת לעבוד הוא מצא תירוצים למה לא. לא מצאתי עבודה ומצאתי עצמי נתונה לחסדיו. המדינה צריכה לתת לנו מענה ולא כזה של מגזר שלישי. אנחנו לא רוצות להיות נשים נתמכות סעד ואנחנו רוצות לעבוד ולשמש דוגמא לילדינו".

אסי אסתר, נפגעת אלימות כלכלית: "יש פה כשל רב מערכתי. חוויתי אלימות כלפי וכלפי בנותיי. הוא עקב אחרי בעבודה. הוא חילק צ'קים בזיוף חתימתי. הוא פתח לעצמו עסק מוניות על שמי. הוא זייף צ'קים והכל מתרחש כשאני במקלט והוא עשה לי חובות של 750 אלף שקל. הוא פושט רגל לשעבר. כבר לא היה לי כוח. יש לי מכתב בכתב ידו שהוא מודה בכל מה שהוא עשה. הכניסו אותי לפשיטת רגל ובחיים לא הייתי חייבת דבר לאיש. הוכחתי שזה לא החוב שלי וזה לא עניין אף אחד".

אתי ברנר, אמא לשלושה וגרושה פעמיים סיפרה בדמעות: "יש אותך נושמת ואין אותך חיה. מבחוץ הכל נראה רגיל ואין סימנים כחולים כי אף אחד לא מרביץ לך. יום אחר יום את מגלה בדיעבד שחיית בתוך כלא שאת הגבולות שלו לא ראית אותם.

הקטנתי חלומות כי הרצונות והשאיפות היו שייכים רק לו. לא ביקשתי יותר מדי. פחדתי לחיות ולרצות אבל חיים ותקווה לא היו בי. כל בקשה הפכה לאיום. אלימות כלכלית לא באה בצעקה אלא בטפטוף. הייתי נשואה פעמיים פעם אחת לגבר שנהג באלימות פיזית ופעם אחת לגבר שנהג באלימות כלכלית ושהיתה קשה יותר".

רעות גרשון, שורדת אלימות: "הייתי 3 שנים סגורה בבית וכמעט ולא יצאתי וכשיצאתי זה רק איתו. כרטיס האשראי שלי היה אצלו. הקצבאות שלי הכל עבר דרכו. לא נתתי אישור לכך ופשוט לא יכולתי להתנגד. ההתנהלות בבית היתה בשליטה. היו סצנות של קנאה על מי הסתכלתי ולמי חייכתי ואז הגיעה האלימות הפיזית. אני לא זוכרת מה זה לקנות בגדים לעצמי".

 פייני סוקניק, מנהלת שותפויות ביוזמת "קווים אדומים" מבית שיתופים, אמרה בדיון: ״בעקבות המלחמה, אנחנו נמצאים בעיצומו של גל אלימות במשפחה מתמשך המחייב היערכות שונה. אלימות כלכלית אינה עוד תופעה נפרדת או נקודתית. 

עו"ד הילה דולינסקי יעוץ משפטי במשרד הרווחה: "אנחנו בשיח מול משרד המשפטים ומשרדים נוספים על נוסח הצעת החוק. הבנו שיש בהצעה קשיים וצריך כיוון אחר. ההכרה חשובה אבל התפיסה שהאלימות הכלכלית עומדת בפני עצמה ומנותקת מדפוסי אלימות אחרים מעוררת שאלה. 

עו"ד עדי פרץ המשרד לביטחון לאומי: "המשרד לקח חלק בהצעת החוק. אנחנו לא שחקן מרכזי. אנחנו לא נגד והמשטרה היא חלק מהטיפול".

ענת יקיר ראש מדור נפגעי עבירה במשטרה: "זה אחד הדיונים היותר קשים שיצא לי להשתתף בהם. אלימות כלכלית היא לא עבירה פלילית אבל היא בהחלט על שולחן החוקר שגובה עדות של נפגעת עבירה. החוקר ממלא שאלון של הערכת מסוכנות שנותנת לו כלי לבדוק עד כמה הקורבן חשוף למסוכנות מצד הפוגע ויש שאלות שיכולות לזהות אלימות להערכת המסוכנות. כמדור נפגעי עבירה אנחנו בקשר עם עמותת רוח נשית. גם אם זה לא עבירה פלילית זה בקשב הארגוני".

"66% חוזרות לבן זוג"

עו"ד שמרית רגב שרייבר דוברת רשות האכיפה והגבייה: "מצאנו פתרונות בשטח לנשים חייבות. נציגות הרשות הגיעו אלינו עם בעיות של נשים שתובעות מזונות בהוצאה לפעול והן זוכות היום לליווי קב"ט מהבית לכל התהליך וחזרה מאובטחת הביתה וזה חלק מהעבודה שלנו.

"בנוסף פנו ואמרו שבהליכי מזונות מבקשים דיון מוקדם ככל שניתן וברגע שאישה מציגה ראיה של צו שהות במקלט או צו הרחקה היא יכולה לתאם דיון מוקדם עד 60 יום בפני רשם הוצאה לפועל שהם גורם שיפוטי. בנוסף אנחנו מסייעים לנשים מעמותת רוח נשים ויש שיתוף בחובות לזוג נשוי ואנחנו ככל שניתן מנסים לסייע לנשים".

תמר שוורץ, מנכ"לית עמותת רוח נשית: "זאת אלימות הרסנית ומכה אנושה. לא רואים את האלימות הזאת. 66% מנפגעות האלימות חוזרות אל בן הזוג הכלכלי בשל תלות כלכלית. באות אלינו פרופסוריות שמתות מפחד לפתוח חשבון בנק. הדיווח קטן לעומת גודל התופעה. אם האישה עצמית כלכלית אז הסיכוי שתחזור לזוגיות אלימה נושק לאפס. 87% מהנשים שמגיעות אלינו יצליחו להתפרנס בכבוד. כל עוד זה לא מוגדר בחקיקה לא נוכל לתת לנשים סעד משפטי והכרה. הצעת החוק היא לא ימין ושמאל".

קרן בן הרוש, הרשות לקידום מעמד האישה: "הרשות רואה חשיבות רבה במניעת אלימות כלכלית כאשר היועצות ברשויות המקומיות הן סוכנות השטח שלנו. עשינו תוכניות ברשויות המקומיות לפיתוח ועצמאות כלכלית בסכום של 10 מיליון שקלים בשנה שעברה".