ניתוח חדש של מרכז טאוב, שפורסם הבוקר (רביעי), מצביע על כך שקצב גידול האוכלוסייה בישראל הגיע השנה לרמה הנמוכה ביותר מאז הקמת המדינה. לפי הנתונים, האוכלוסייה גדלה ב־0.9% בלבד, לעומת שיעור של לפחות 1.5% בשנה שנרשם ברוב התקופות מאז 1950. כמו כן, המחקר מראה על נתוני הגירה שלילית, ירידה בפריון וצפי להעלאת שיעור התמותה עד 2040.
שנה וחצי אחרי 7 באוקטובר: השינוי הדמוגרפי הדרמטי
10 ישראלים חולצו מיאכטה בלב ים // דוברות המשטרה (ארכיון)
במרכז טאוב מייחסים את הירידה לשילוב של עלייה במספר הפטירות, ירידה מתמשכת בשיעורי הפריון ועלייה במספר העוזבים את ישראל ביחס למספר העולים. מספר המהגרים שיצאו מישראל היה גבוה ב-26,000 ממספר המהגרים שנכנסו אליה, כולל עולים חדשים. בשנת 2025 תימשך מגמה זו והפער צפוי לעמוד על כ-37,000 איש.
תוחלת החיים של הישראלים בשנת 2023 עמדה על 83.7 שנים. מכל מדינות ה-OECD, רק שווייץ, יפן וספרד השיגו תוצאה גבוהה יותר. תוחלת החיים בישראל הייתה גבוהה ב-5.3 שנים מזו שבארצות הברית וב-2.7 שנים מזו שבבריטניה.
אף שתוחלת החיים עלתה בשנים האחרונות וצפויה להמשיך לעלות, גם אם לא באותו קצב שאפיין את המחצית השנייה של המאה ה-20, המספר המוחלט של פטירות נמצא בעלייה - מכ-46,000 בשנת 2018 לכ-51,000 בשנת 2024. מספר הפטירות השנתי צפוי לעלות בכ-77% עד שנת 2040 (עלייה של 71% באוכלוסייה היהודית ו-111% באוכלוסייה הערבית).
שיעורי הפריון
בעשור האחרון נותר מספר הלידות השנתי בישראל יציב. הנתונים מראים שהיציבות הכללית במספר הלידות האבסולוטי מאז 2016 מתרחשת למרות ירידות משמעותיות בשיעורי הפריון כמעט בכל קבוצות האוכלוסייה. נשים יהודיות הן הקבוצה היחידה ששיעורי הפריון בה יציבים יחסית ואף גבוהים יותר כיום מאשר בשנת 2005, אם כי הם ירדו במידה ניכרת מאז 2018.
הירידות בשיעורי הפריון צפויות לצמצם את הריבוי הטבעי (ההפרש בין מספר הלידות והפטירות) של כל קבוצה, בייחוד של האוכלוסייה הערבית. הצפי הוא כי בעשור הקרוב תורגש האטה משמעותית בגידול במספר הנשים הערביות בגיל הפריון. אם שיעורי הפריון ימשיכו לרדת, תהיה ירידה במספר הלידות האבסולוטי באוכלוסייה זו.
על בסיס דפוסי הפריון של נשים יהודיות בשנות ה-20 שלהן, רמת הפריון הסופית של חילוניות ומסורתיות לא דתיות צפויה להתקרב ל-1.7 ילדים לאישה עד סוף שנות השלושים של מאה זו – גבוה במעט מזו שבמדינות צפון אירופה וצפון אמריקה כיום. בקרב נשים דתיות, כולל מסורתיות דתיות, צפויה רמת הפריון לרדת לכ-2.3 ילדים לאישה, ובקרב נשים חרדיות הרמה צפויה לרדת ל-4.3 ילדים לאישה. מגמות מקבילות תורגשנה גם בחברה הערבית, שם רמת הפריון צפויה לרדת ל-2.7 בקרב נשים דתיות ול-2.0 בקרב לא דתיות.
סוף עידן הריבוי הטבעי
בין השנים 2016 ו-2025 ירד שיעור הריבוי הטבעי השנתי של ישראל מ-1.6% ל-1.3%. ירידה חדה במיוחד נצפתה באוכלוסייה הערבית, שבה השיעור ירד מ-2.1% ל-1.6%. הסיבה העיקרית לכך היא יציבות במספר הלידות לצד עלייה של 43% במספר הפטירות, בעקבות גידול מהיר במספר הקשישים בחברה הערבית. כמו כן, אי יציבות במספר הישראלים שמהגרים. אף ששיעור ההגירה לחו"ל של ישראלים ילידי הארץ נמוך יותר, עדיין ניתן לראות מגמת עלייה מתמדת בשלוש השנים האחרונות.
פרופ' אלכס וינרב, מנהל המחקר וראש תחום הדמוגרפיה במרכז טאוב: "אנחנו בפתחו של עידן חדש בהתפתחותה הדמוגרפית של ישראל. תקופת השיא של הריבוי הטבעי חלפה, וזאת לצד מאזן הגירה פחות יציב ואף שלילי - שני גורמים שמהווים שבירה מובהקת של דפוסי העבר.
"לאור זאת ברור שמדיניות ההגירה הולכת ונעשית מרכזית יותר בחיזוק הצמיחה הדמוגרפית של ישראל לעשורים הקרובים. אולם קביעת מדיניות בנושא תוכל להיעשות רק כאשר נדע יותר על מאפייניהם היחסיים של הישראלים העוזבים את ישראל ושל הנכנסים אליה. ללא מידע כזה, המדיניות תישען על תמונה חלקית בלבד".
פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב ועורך הדוח: "דוח מצב המדינה מאפשר לקבל תמונת רוחב מקיפה ועדכנית על המערכות החברתיות והכלכליות בישראל. האתגרים החברתים-כלכליים של מדינת ישראל בסוף 2025, לאחר שנתיים של מלחמה, הם גדולים, והדוח שם את הזרקור על הסוגיות החשובות ביותר שדורשות מענה״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו