הרשויות מזהירות: רפורמת הרווחה תפגע בעובדים עם מוגבלות

השלטון המקומי נגד משרד הרווחה: "הרפורמה תפגע בזכויות עובדים עם מוגבלות".ראשי השלטון המקומי והאזורי דורשים לעצור את הרפורמה בתעסוקת אנשים עם מוגבלות, שאמורה להיכנס לתוקף ב-1 בינואר. לטענתם, המתווה החדש עוקף פסיקת בית הדין לעבודה, פוגע בזכויות סוציאליות ואף עלול להביא לסגירה מיידית של מפעלי עיוורים.

יו"ר מרכז השלטון המקומי,חיים ביבס, ויו"ר מרכז השלטון האזורי,שי חג'ג', שיגרו מכתב חריף לשר הרווחהחיים כץ, בדרישה להקפיא את הרפורמה בתחום תעסוקת אנשים עם מוגבלות. במכתב הם מזהירים מפני שינוי חד-צדדי במודל ההעסקה והטלת נטל תקציבי חדש של כ-25% מעלויות ההשמה על הרשויות המקומיות.

על פי הנתונים, כ-30 אלף איש מועסקים כיום במפעלים המוגנים בישראל, מהם כ-2,700 עובדים בחברתהמשקם. בעוד שבמרבית המפעלים המוגנים מקבלים המועסקים גמלה חודשית של כ-500-600 שקלים ללא זכויות סוציאליות, "המשקם" הוא הגוף היחיד שמשלם מזה עשרות שנים שכר מינימום מותאם, הכולל הפרשות לפנסיה וזכויות סוציאליות מלאות.

לטענת השלטון המקומי, הרפורמה החדשה מבקשת לאסור על "המשקם" לקלוט עובדים חדשים בתנאי שכר ופנסיה החל מ-1 בינואר, ולהעבירם למודל של גמלה בלבד - ללא צבירה פנסיונית. לדבריהם, מדובר במהלך שנועד לעקוף את פסיקת בית הדין הארצי לעבודה (פס"ד "חיים זר"), שקבע כי יש להכיר בעובדים במפעלים המוגנים כבעלי זכויות סוציאליות.

במקביל, בערים נתניה ורחובות מזהירים מפני סגירה מיידית של מפעלי עיוורים הפועלים בתחומן כבר ב-31 בדצמבר. זאת, בעקבות ביטול הסכמים קיימים מצד משרד הרווחה ודרישה להעביר את האחריות התקציבית והתפעולית לרשויות המקומיות - מהלך שהרשויות מסרבות לקבל.

ראשי השלטון המקומי מסכמים כי מדובר ברצף צעדים המשנה באופן חד-צדדי את תנאי ההעסקה של אחת האוכלוסיות החלשות ביותר, וקוראים לשר הרווחה לעצור את יישום הרפורמה ולפתוח בהידברות, במטרה להבטיח את רציפות השירות ושמירה על הזכויות הפנסיוניות והסוציאליות של העובדים.

תגובת משרד הרווחה והביטחון החברתי:ממשרד הרווחה נמסר כי "הרפורמה היא חלק מיישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, ונועדה לייצר תחרות בין ספקים, לשפר את השירות ולאפשר שילוב של אנשים עם מוגבלות בשוק החופשי, בשכר מכבד ובהתאם לחוק".

לדבריהם, "מדובר בשיפור משמעותי לעומת המצב הקיים, שבו עובדים רבים מועסקים במסגרות ייעודיות בשכר קבוע של כ-70% משכר המינימום - מצב שלטענת המשרד אינו מאפשר שילוב אמיתי בכלכלה ואינו עולה בקנה אחד עם ייעוד המפעלים המוגנים".