"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"נערות מתות כל חודש, ואיפה המדינה?": המאבק בהפרעות אכילה מול הרשתות החברתיות

דיון סוער בכנסת חשף את הקשר בין רשתות חברתיות, אידיאל הרזון והזינוק בהפרעות אכילה בקרב נערות • הורים שכולים דרשו חקיקה מיידית ונציג טיקטוק ספג ביקורת חריפה • "זו מחלת המוות האיטית, ואין לה מקום במערכת"

,עודכן
0השמעה
הפרעות אכילה (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

דיון סוער התקיים היום (שני) בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, ביוזמת יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן, סביב הקשר בין רשתות חברתיות, אידיאל הרזון הקיצוני והזינוק במספר הנערות המתמודדות עם הפרעות אכילה - לעיתים עד מוות.

יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ קטי שטרית: "זה לא חופש ביטוי" (ארכיון) // ערוץ הכנסת

יהודית באומן, שאיבדה את בתה קארין ז"ל למחלת האנורקסיה, נשאה דברים קשים ומטלטלים. "הפעם אני מגיעה לפה בגישה לא חיובית. רשתות חברתיות, רזון, זריקות הרזיה - הכול צץ ברשתות ברמות שאנחנו מפסידים את החיים של נערות שרוצות להיראות כמו במדיה. אני מקבלת מדי יום אלפי בקשות והתחננויות לעזרה. אני אזרחית פשוטה, אמא לילדה שכבר לא איתנו - מה אני אמורה לענות להן? נערות מתות כל חודש ולא מדברים עליהן".

באומן הזכירה את הופעתה של קארין ז"ל בכנסת לפני מותה. "היא עמדה פה, ממול. היא בכתה: 'אני רוצה ים, אני רוצה חיים'. כולם שמעו, התרגשו - ואיפה אתם עכשיו?”.

לדבריה, מערכת הבריאות אינה עומדת בעומס. "בתל השומר בנות מחכות חודשים, לפעמים שנה, לאשפוז. ובין לבין - תמותו בבית. הכרתי אמא שהקימה בית חולים בתוך הבית כי היה לה כסף. למה אני הייתי צריכה לבקש תרומות כדי להציל את הבת שלי? למה להפרעות אכילה אף פעם אין מקום? זו מחלה שטנית, מחלת המוות האיטית".

יהודית באומן וביתה, קארין ז"ל,צילום: פייסבוק

מנגד, נציג טיקטוק טען כי הפלטפורמה פועלת לפי כללי קהילה ברורים. "טיקטוק היא פלטפורמת בידור. עידוד להפרעות אכילה או דיאטות קיצוניות - אסור. טיקטוק מיועדת מגיל 13 ומעלה, יש חיבור הורי וסינון תכנים אוטומטי לפי גיל. כשיש בעיה מדווחים דרך הפלטפורמה או לאיגוד האינטרנט".

הדברים עוררו ביקורת חריפה מצד משתתפות בדיון ומצד יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן, שהעירה כי גם בני 13 הם ילדים.

מאיה לי לוי, המתמודדת עם הפרעות אכילה, הציגה מציאות אחרת. “אנחנו מדווחות שוב ושוב על תכנים פוגעניים - וטיקטוק עונה שאין הפרה של כללי הקהילה. אני יכולה להקריא תגובות שקיבלתי השבוע: ‘יא שמנה’, ‘אמן תקבלי סרטן’. וטיקטוק אומרת שזה לא עובר על הכללים”.

"גם בני 13 הם ילדים". ח"כ מירב כהן,צילום: אורן בן חקון

גם אביה של קארין, שימי תבורי, הביע זעם. "הכול חרטא. שום דבר לא קורה. עשר שנים טיפלתי בקארין - אני יודע מה זה".

בסיום הדיון דרשה באומן פעולה מיידית. "צריך חקיקה. לא עוד דיונים. לא עוד הבטחות".

בוועדה הודיעו כי ימשיכו לעקוב אחר יישום צעדים רגולטוריים מול הרשתות החברתיות ומול מערכת הבריאות. עם זאת, הזהירה באומן, "הזמן של הנערות הולך ואוזל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר