בני הגיל השלישי עובדים יותר: אך הפערים הכלכליים עדיין מעמיקים

ישראלים חיים יותר מאי פעם - אך המחקר החדש של מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי מגלה אמת מטרידה: ההנאה מאריכות הימים בישראל אינה מחולקת באופן שוויוני. בעוד גברים יהודים משכילים נהנים משנים נוספות של תעסוקה והכנסה, נשים, ערבים ובעלי השכלה נמוכה מזדקנים אל תוך חוסר ביטחון כלכלי.

הפערים בגיל השלישי אינם נעלמים עם השנים - הם מחריפים, ומשקפים מסלול חיים שלם של אי־שוויון שנצבר ומתגלה במלוא עוצמתו דווקא בזמן שבו אנשים אמורים ליהנות משקט וביטחון. המחקר, שנערך על ידי סגן נשיא מוסד שורש, פרופ' איל קמחי, והחוקר תומר זידנר, מבוסס על ניתוח נתוני הלמ"ס וה־OECD .

המחקר חושף תמונת מצב מדאיגה לגבי רמת החיים של בני 65 ומעלה בישראל - אוכלוסייה של כ־1.2 מיליון איש. אף שהעלייה בשיעורי התעסוקה של בני הגיל השלישי עשויה להתפרש כסיפור הצלחה, הממצאים מגלים כי מגמות חיוביות אלו אינן מתחלקות באופן שווה. הפערים בין קבוצות האוכלוסייה בגיל 65+ לא קטנים - והם הולכים ומתרחבים. המחקר נערך בידי פרופ' איל קמחי ותומר זידנר, ומתבסס על ניתוח נתוני למ"ס ו־OECD.

חיים יותר - לא בהכרח טוב יותר

לפי המחקר של מוסד שורש, תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בין מדינות ה־OECD - 85.7 שנים לנשים ו־81.7 שנים לגברים. אבל דווקא משום שהחיים מתארכים, הולך ומתחדד האתגר הכלכלי: ישראלים חיים יותר שנים אחרי גיל הפרישה, אך רבים מהם אינם מצליחים להבטיח רמת חיים מספקת לאורך שנים אלו. הארכת החיים מגבירה את התלות בפנסיות, בחסכונות ובתעסוקה - ומי שלא מגיע לגיל 65 עם תשתית כלכלית איתנה, מתקשה לעמוד בעלויות החיים הגבוהות בגיל מבוגר.

שיעורי התעסוקה עולים - אך לא לכולם

המחקר של קמחי וזידנר מוצא ששיעורי התעסוקה של בני 65+ בישראל עלו בעשור האחרון באופן מרשים (בקרב גברים מכ-15% לכ-30% ובקרב נשים מכ-5% לכ-15%), אף יותר מהגידול המקביל במדינות ה־OECD. אולם, העלייה המהירה הזו אינה מעידה על שיפור כולל - אלא מסתירה פערים מתרחבים בין קבוצות אוכלוסיה שונות.

שיעור התעסוקה גדל במיוחד בקרב גברים יהודים. ערבים ונשים נותרים מאחור.

לפי המחקר של מוסד שורש, מי שמנצלים במיוחד את אפשרויות התעסוקה בגיל השלישי הם גברים יהודים, שכ-35% מהם מועסקים. לעומתם, גברים ערבים משתלבים פחות בשוק העבודה בגיל 65+, ושיעור התעסוקה שלהם אינו עולה על 20%. אצל נשים הפערים מחריפים: נשים יהודיות בנות 65+ מגיעות לשיעור תעסוקה של 20%, אך נשים ערביות בגילים אלה - במשך שני עשורים - כמעט ואינן משתלבות בשוק העבודה: 1%-3% בלבד.

מי שעובד - לא בהכרח משתלב במשרה מלאה

לצד עצם התעסוקה, גם היקף העבודה קובע את מצבו הכלכלי של המבוגר. בישראל נרשמה עלייה משמעותית בשיעור בני 65+ העובדים במשרה מלאה, לעומת מגמת ירידה במדינות ה- OECD. כ־70% מהגברים המבוגרים העובדים בישראל מועסקים במשרה מלאה, אך בקרב נשים הנתון נמוך בהרבה, והוא עומד על כ- 40%. הדבר מעיד על פער מגדרי נוסף: גם כשנשים עובדות, הן עושות זאת לרוב בהיקפים חלקיים שמייצרים הכנסה נמוכה יותר וקצבה פנסיונית קטנה יותר.

פערי השכלה הופכים למנוע מרכזי של אי־שוויון בגיל השלישי

המחקר של פרופ' איל קמחי ותומר זידנר חושף פער גדול בין בעלי השכלה גבוהה לנמוכה: גברים בעלי 13 שנות לימוד ומעלה מגיעים לשיעורי תעסוקה של יותר מ־40% בגיל 65+, בעוד שבעלי השכלה יסודית נותרים עם לא יותר מ-20%. פערים דומים קיימים בקרב הנשים. בכך, קובע המחקר, כי הפערים אינם נוצרים בגיל הזקנה - הם משקפים מסלול חיים שלם.

ההכנסה: הנשים היחידניות נשארות מאחור

פערי התעסוקה וההשכלה מתבטאים ישירות בפערי הכנסות. כפי שמראה המחקר של מוסד שורש, הכנסת זוגות בני 65+ עלתה ליותר מ־9,000 שקלים לנפש סטנדרטית, אך יחידים - ובעיקר נשים יחידות - נותרים בפער משמעותי מאחור: גברים יחידים סביב 8,000 שקלים ונשים יחידניות לא יותר מ-7,000 שקלים. מדובר בקבוצות הפגיעות ביותר, שאין להן גב כלכלי או תעסוקתי שיכול לאזן ירידה בהכנסה או פגיעה בפנסיה.

"פערים לא נולדים בגיל 65 - אלא מצטברים לאורך החיים"

המחקר של מוסד שורש קורא לביצוע התאמות עומק במדיניות הכלכלית עבור אוכלוסיית גיל השלישי: הצמדה מלאה של קצבאות הזקנה והשלמת ההכנסה, סיוע אקטיבי במיצוי זכויות, רשת ביטחון להגנה על הפנסיות, ותמיכה ייעודית לקבוצות הפגיעות ביותר - נשים יחידניות, החברה הערבית ובעלי השכלה נמוכה. לצד זאת, המחקר של קמחי וזידנר ממליץ לעודד תעסוקה איכותית ומותאמת לבני 65+, מבלי להפוך את העבודה בגיל מבוגר לכורח שמעמיק פערים חברתיים.

פרופ' איל קמחי, סגן נשיא מוסד שורש: "הממצאים מצביעים בבירור על שתי קבוצות שנכנסות לגיל השלישי בעמדת נחיתות: נשים יחידניות וערבים. אלה לא פערים שנולדים בגיל 65 - אלה פערים שהולכים ומצטברים לאורך החיים. כדי לצמצם אותם לא מספיק לדבר על גיל פרישה - צריך לחזק השכלה, תעסוקה וחיסכון פנסיוני כבר בשלבים מוקדמים הרבה יותר. אם לא נפעל היום, הפערים בגיל השלישי רק ילכו ויגדלו בדור הבא".

על מוסד שורש: מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, בראשות פרופ' דן בן-דוד, הוא מכון עצמאי ובלתי-תלוי לחקר מדיניות העורך מחקרים מבוססי עובדות על המשק ועל החברה האזרחית בישראל. מוסד שורש מספק מידע למקבלי ההחלטות המובילים בישראל ולציבור הרחב במדינה ומחוצה לה באמצעות תדרוכים ופרסומים ברורים ונגישים על מקורן, אופיין ומימדיהן של סוגיות שורש מולן ניצבת המדינה. המוסד מציע חלופות מדיניות לשיפור רווחת כל חלקי החברה בישראל וליצירת הזדמנויות שוות יותר לאזרחיה.