עימות בין מירב כהן למנכ״ל בתי הדין הרבניים: "לא אתן לך לקטוע נשים"

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה היום (רביעי) דיון חירום בסוגיית השלכות הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים על נשים לאור קידום חקיקה בנושא. במהלך הדיון, נשים רבות שיתפו את סיפורן. אלי בן דהן, מנכ״ל בתי הדין הרבניים לאחר קטע מספר פעמים את עדותה האמיצה של פרח לוי שסבלה מהתעללות והתעמרות בבתי הדין הרבניים. יו"ר הוועדה מירב כהן: ״אתה קוטע אותה פעם עשירית, אני לא אתן לקטוע דברים של נשים". 

יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן פתחה את הדיון ואמרה: "אנחנו רואים תהליך שיטתי של הרחבת בתי הדין הרבניים שכעת יכולים לדון גם בנושא מזונות ורוצים להרחיב את נושא הבוררות כמו ממונות, הלוואות וחוזים. המערכת הזאת מפלה פעמים רבות נשים. הדת צריכה להיות הפסקול של המדינה מרוח המסורת והערכים שאנחנו שואבים מהמקורות שלנו. המערכת מפלה נשים והן לא יכולות להיות דיינות. אומרים לי 'נשים מסכימות, מי שלא רוצה לא באה' אבל בפועל יש פה תהליך של לשים רגל בדלת. רוצים להרחיב את הסמכויות של בתי הדין לעוד ועוד תחומים עד שנהיה במצב של שתי מערכות משפטיות בישראל. כבר היום יש עומס גדול בכל נושא הנישואים והגירושים והחקיקה לא מביאה עוד תקנים".

בדיון השתתפה פרח לוי, אישה נכה ואם לשתי בנות, שנמצאת כבר כמעט שלוש שנים בתוך הליך גירושין בבית הדין הרבני, הליך שלדבריה ממחיש את האופן שבו נשים מוחלשות עלולות להיפגע מהרחבת סמכויות נוספת: “בפברואר 2023 פתחתי הליך יישוב סכסוך. בדצמבר 2023 הגשתי תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני בתל אביב. מה שחוויתי בפועל הוא מערכת שאינה בנויה להגן על נשים חלשות, בה ההסכמה איננה באמת חופשית. אם יינתנו לה סמכויות נוספות בבוררות בלי מנגנוני הגנה, מקרה כמו שלי יהפוך לנורמה".

לדברי לוי: ״קצבת הנכות שלי חושבה כהכנסה רגילה למרות שהיא ניתנת בשל אובדן כושר עבודה מלא. במקביל בן הזוג לקח לי את הרכב, חסם את החשבון המשותף והשאיר אותי ללא כל אמצעי קיום. הצד שלו הציף את התיק בטענות לא מבוססות ובית הדין התייחס אליהן כאמת. היו החלטות שבית הדין כלל לא אכף ושינה אחרי פניות חוזרות של הצד השני לבית הדין הרבני האזורי ללא תשלום ובלי הוכחות. בעוד שכאשר אני רציתי לערער, נדרשתי לשלם לבית הדין הרבני הגדול ולעורכת הדין".

הרב אלי בן דהן מנהל בתי הדין הרבניים קטע מספר פעמים את דבריה של לוי בטענה שאסור לדון בתיקים הללו. "זה תחת סוביודיצה". ענת מימון היועצת המשפטית לוועדה: "מותר לספר. הוועדה לא מתערבת בתיקים".

אמיר חאג' יחיה ערבי טרנסג'נדר שיתף מהחוויה המורכבת לדבריו בבית דין רבני: "אני ערבי טרנסג'נדר ואני עובר זוועות. עברתי הרבה טראומות בחיים שלי. הגעתי לבית דין רבני היא אחת הטראומות הכי גדולות".

מוריה מון סיפרה את סיפורה: "אני עומדת פה היום כדי לשבור את הפחד של כל הנשים שעוברות מה שאנחנו עוברים. אני מפחדת כי כל מילה שאגיד פה היום תשמש נגדי. זאת מערכת שכל מה שהוא עושה היא לפגוע ולחרוג מסמכויות. יש לי הוכחה לכל מילה שלי. הם משתמשים בחיסיון על ההליכים ודלתיים סגורות. אני אבע שנים דופקת על כל דלת, פונה לכל מקום ונתקלת בדלתות סגורות. זאת מערכת בלי שום ביקורת. הם מנהלים את הביקורת על עצמם. איך אפשר לדבר מולכם היום כשיש סכין על הצוואר שלי. אני לא יכולה לחשוף על הפרטים ולהתייחס לעובדות על הדברים שאני עוברת".

מלכי רוטנר, אישה חרדית, אמרה: "קשה לשמוע ולראות את ההתנהלות של מה שנשים צריכות לעבור. נשים חרדיות שמגיעות למקום כזה נמצאות בחרדה. אנחנו לקראת מדינת הלכה וזה קורה בשיטת סלאמי. מגיעים למערכת עם אפליה מובנת כלפי נשים. יש נשים שפסולות לעדות. כחרדית אני רוצה שהקהילה תשגשג אבל כשאין שקיפות ומערכת חוק שבנויה על זכויות זהות לנשים אז אני חרדה כי זאת פגיעה בנשים אבל גם בכל החברה. החרדיות הופכת לאוטונומיה שפוגעת בכולם".

מיכל ארכי נותנת עדות נוספת אמרה: "הייתי שבע שנים בבית הדין הרבני בסחבת נוראית שבה נשללו ממני הרבה דברים כאישה וניסו לקחת סמכויות. בשני הרכבים לקחו את החוק לידיים והוציאו צו לרווחה בניסיון להחליט על ילדי ונפסק שאין להם סמכות לכך אבל זה העלה בי חששות. כל מה שפרח מספרת זה נכון. הלבישו אותי בגלימות וצרחו עלי".

עורכת דין חרדית טענה: "אני נסערת ונחשפתי פה לדברים שגם אני לא מכירה. ליבי עם כל המקרים שתוארו כאן. אני עו"ד חרדית. ההלכה חשובה לי ואני לא מוכנה שמישהו יעשה שימוש בסמכותו כדי לפגוע. אני מייצגת גם בהליכי בוררות ואני יכולה לומר לכם שהחוק הזה סכנה בהסכמה מדעת. כשהולכים להליך בוררות ההסכמה מדעת היא חובה מהותית. הנושא של ערעור בהליך בוררות הוא מורכב".

"נשים מצביעות ברגליים"

לאחר ששמע את הטענות, הוסיף הרב בן דהן: "היה נוהג בוועדה שקיבלתי מראש את השמות של נותנות העדות ובדקתי את המקרים כדי שאוכל להגיב ולהתייחס. יש לנו 105 אלף תיקים בשנה. אפשר להגיד פה היום את כל הטענות שבעולם ואני לא יכול להגיב. אני בוועדה הזאת מ-1990. לא העבירו לי שום מקרה וחבל. 'זה משחק מול שער ריק' כמו שהשופט עמית אמר. כל מקרה נדון לגופו ובדרך כלל כשנשמעות טענות ובדקתי אז מתברר שהדברים לא נכונים ולא מדויקים או נאמרים בצורה סובייקטיבית".

עוד הוסיף: "הוזכר פה נושא עדות אישה ונשים יכולות להעיד ולעיתים עדותן מכריעה יותר מעדות גברים. נשים לא רוצות לבוא לבתי הדין אבל מרכז רקמן ערך מחקר ומצא שרוב התביעות לגירושים ומזונות ילדים נעשות בבתי הדין הרבניים. נשים מצביעות ברגליים ולא באות לבתי משפט לענייני משפחה. בכל פרמטר בתי דין רבניים יותר טובים וזה נחקר בדו"ח של מרכז המחקר של הכנסת. גם בנציב תלונות הציבור יש יותר תלונות מוצדקות על שופטים בבתי דין לענייני משפחה ופחות על דיינים".

יעל בלונדהים נציגת משרד המשפטים: "הסוגיה של שני אנשים בוגרים ומסכימים זה עיקרון יסודי וחשוב כדי שההצעה תוכל לעמוד. לפי ההצעה הדברים שהם חלק מסמכותו הטבועה של בית דין רבני לא יוכלו לפנות בבוררות אם הם מסתכסכים כחלק מהליך גירושים. זה צריך לקבל ביטוי תקציבי וגם סוגיית האגרות חשובה כדי שיהיה ניתוב יתר של תיקים כי יהיה יותר זול לשבת לבתי דין של בוררות".

ח"כ פרידמן: "אם את רוצה להשכיר בית וכתוב שכל החלטה תהיה בבית הדין הרבני אז איזו ברירה יש לך?". ח"כ סגלוביץ: "אישה חרדית שתקבל זימון של בית דין לא תוכל להגיד שהיא לא רוצה".