“מכסות לספרדיות”: הטענות לאפליה עדתית בסמינרים בירושלים הגיעו לכנסת

החוק אוסר אפליה עדתית בקבלה למוסדות חינוך, אך לאורך השנים חוזרות ועולות תלונות על “מכסות” שמגבילות את מספר התלמידות שאינן אשכנזיות, בעיקר במוסדות במעמד מוכר שאינו רשמי • גורמים מזהירים מפגיעה ארוכת טווח

טענות לאפליה עדתית בסמינרים בירושלים. (צילום ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה). צילום: אורן בן חקון

הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים קיימה היום (שלישי) דיון סוער בטענות לאפליית נערות ספרדיות בקבלה לסמינרים בירושלים. לפי סקירת מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שהציג ד״ר יהודה טרואן, החוק אוסר אפליה עדתית בקבלה למוסדות חינוך, אך לאורך השנים חוזרות ועולות תלונות על “מכסות” שמגבילות את מספר התלמידות שאינן אשכנזיות, בעיקר במוסדות במעמד מוכר שאינו רשמי.

בתקופה האחרונה הוגשו טענות דומות נגד כמה סמינרים בירושלים, והליך משפטי מתנהל בעניין מול עמותת נוער כהלכה ועיריית ירושלים. לדברי טרואן, קיים פער משמעותי בין עדויות ההורים לבין עמדות משרד החינוך והרשויות המקומיות, שלפיהן אין בידיהן ראיות לאפליה. עוד ציין כי היעדר נתונים רשמיים על המוצא העדתי מקשה על פיקוח ואכיפה.

“מכסות” שמגבילות את מספר התלמידות שאינן אשכנזיות (אילוסטרציה), צילום: יוהשע יוסף

יעל כהן שילה, אם לשתי תלמידות שנתקלו בקשיי שיבוץ, סיפרה כי אחת ממנהלות הסמינר נמנעה מלהעניק לבנותיה סיוע לימודי בסיסי לאחר שלא התקבלו.

ח״כ נאור שירי וח״כ מאיר כהן ממפלגת "יש עתיד", מתחו ביקורת חריפה על התנהלות משרד החינוך ועיריית ירושלים. כהן קרא לזימון שר החינוך לדיון דחוף, ואילו שירי אמר כי המדינה לא הייתה מקבלת “מכסות ליהודים” בשום מקום בעולם.

עו״ד יואב ללום, מנהל עמותת נוער כהלכה, טען כי ברבים מהמוסדות קיימות הלכה למעשה מכסות לספרדיות לפי כיתות. לדבריו, מיעוט הפניות לוועדות הערר דווקא מלמד על אובדן אמון הציבור בהן, וקרא להוציא את ועדות הערר משליטת אגף החינוך החרדי.

פגיעה ארוכת טווח

שי קלדרון, מנהל המחוז החרדי במשרד החינוך, אמר כי המשרד לא יאפשר כל גילוי של אפליה ויפעל נגד התופעה. לדבריו, על פי בדיקותיו מדובר בעשרות בודדות של תלמידות מתוך מחזור של כ־14 אלף, והדרך לטיפול היא בהנחיות ברורות, שקיפות בשיבוץ והנגשת זכויות ההורים.

יאיר אייפרמן, מנהל אגף החינוך החרדי בעיריית ירושלים, ציין כי בעיר פועלים כ־60 סמינרים שהם ברובם מוסדות פרטיים, והעירייה מתערבת רק במקרי חוסר שיבוץ. לדבריו, ניסוחים בעייתיים שהופיעו במסמכים “מכוערים”, והעירייה מתנערת מהם. הוא הוסיף כי לעיתים נבחנת גם “מורכבות משפחתית” לצורך התאמת שיבוץ.

ד״ר עליזה בלוך, נשיאת המרכז הישראלי למצוינות בחינוך, הזהירה מפגיעה ארוכת טווח בדימוי העצמי של תלמידות שמתקבלות ללימודים רק בעקבות לחץ ציבורי או פוליטי, וקראה לשלול תקציבים ממוסדות שיימצאו מפלים.

הוועדה הודיעה כי תמשיך לעקוב אחרי הטיפול הממשלתי והמשפטי בטענות לאפליה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר