"הכאב שאחרי הקרב עלול לסיכון שלא מדברים עליו: האתגר השקט - שימוש בחומרים במהלך שיקום בקרב פצועי מלחמה.
אלפי לוחמים פצועים, המשרתים בקבע ובמילואים וסובלים מדרגות שונות של פציעה, נמצאים בתהליכי שיקום אינטנסיביים - פיזיים ונפשיים. לצד הטיפול הרפואי המורכב, אנשי מקצוע מצביעים על תופעה שהולכת ותופסת מקום מרכזי: שימוש מתמשך במשככי כאבים, תרופות הרגעה, קנאביס, אלכוהול וחומרים אחרים - כחלק מהתמודדות יומיומית עם כאב פיזי ונפשי, חרדה וחוסר ודאות. שימוש שעלול להפוך להתמכרות.
כשהכאב חזק - טבעי לחפש מענה
עו"ס מיתר יחיאלי, מטפל ומרצה ב-ICA, המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש, וקב״ן במילואים, פגש מאז ה־7.10 מאות לוחמים ותומכי לחימה בסדיר ובמילואים. לדבריו, המנגנון מוכר היטב:
"כשאדם מתמודד עם כאב רגשי או פיזי - החומרים נותנים פתרון מהיר. הבעיה מתחילה כשזו הופכת להיות דרך ההתמודדות המרכזית. לאורך זמן, השימוש עלול להקשות על ההחלמה ואף להחריף תסמינים פוסט-טראומטיים".
יחיאלי מצביע על כך שעל אף ההתפתחות והצמיחה המבורכת במגוון ובמקצועיות המענים הטיפוליים לנפגעי פוסט-טראומה, קיים פער ברמת המודעות של הפצועים עצמם ושל המטפלים בהם לגבי השימוש בחומרים ולהשפעתו על תהליך ההחלמה.
לוחמים רבים אינם מקבלים מספיק כלים שיסבירו וינגישו להם את ההשפעה של חומרים לאורך זמן, הפוטנציאל שלהם לגרום להתמכרות ומה הסימנים שכדאי לשים לב אליהם. "זה מקום שאפשר וצריך לחזק".
סימני אזהרה שהמטפלים מבקשים להיות ערניים אליהם:
עלייה בכמות או בתדירות השימוש
קושי להפחית מינון
שינוי לרעה בתפקוד היומיומי
ירידה ביוזמה ובחיוניות או הסתגרות
הערות מהסביבה על שינוי בהתנהגות כתוצאה מהשימוש בתרופה או בחומר
"ברגע שתופסים את זה בזמן - אפשר למנוע הידרדרות מיותרת", אומר יחיאלי.
"ערפל בתודעה" - ההתמודדות של אלון
אלון קמינר נפצע קשה בתאונה מבצעית בתחילת המלחמה, ועבר שנה מלאה בטיפול ושיקום. לצד ההתמודדות הפיזית והרגשית, הוא מתאר את האופן שבו שימוש בתרופות הכרחיות השפיע על חייו בתקופה הזו.
"כשאתה בתוך השיקום, הגוף מוצף חומרים שנועדו להקל עליך. אתה מתמודד עם כאב אדיר, ומשככי הכאבים, כדורי השינה והקנאביס הרפואי הם חלק בלתי נפרד מהיום־יום. בשלב מסוים קלטתי שאני נמצא במעין ערפל - שאני לא לגמרי מנווט את התודעה שלי כמו שאני רגיל".
כשהגוף התחזק, אלון החל בהפחתה הדרגתית של החומרים, בליווי רפואי צמוד.
"זה תהליך פיזי קשה מאוד - יש ממש תסמיני גמילה, הגוף מגיב. אבל עם כל שבוע שעבר הרגשתי איך אני חוזר לעצמי. פתאום אתה שוב זה שמנהל את היום שלך, ולא התחושות שמגיעות מהתרופות".
עבורו, זה היה שלב מכריע בשיקום: "רק אחרי שהפסקתי לגמרי עם הקנאביס הרפואי הרגשתי קפיצת מדרגה משמעותית. זה משהו שמבינים בדיעבד - כמה ההשפעה הייתה עמוקה, וכמה חשוב שהמידע הזה יהיה זמין לכל מי שנמצא בתהליך דומה".
הפער בין הטיפול לכוונה
גם יחיאלי וגם קמינר מתארים מצב שבו החומרים ניתנים מסיבה רפואית חיונית - והם חלק בלתי נפרד מההתמודדות עם כאבים בלתי נסבלים. אך הקושי נמצא במקום אחר: כמעט ואין מודעות בנוגע לתופעות הלוואי, ההשפעה על התודעה, תהליך ההפסקה, ומה קורה כשהגוף כבר לא זקוק לתרופות - אבל המערכת הנפשית עדיין רגישה.
קמינר: "הצוותים הרפואיים זהירים מאוד עם מינונים. אבל אין תמיד את המרחב לשיח על מה המשמעות של חיים תחת חומרים חזקים, או איך הגוף מגיב לירידה. הרבה לוחמים מגלים לבד מה זה אומר, וזה יכול להיות מבלבל".
יחיאלי מוסיף: "שיקום הוא מסע מלא תחנות. הרופאים מטפלים בכאב, הפיזיותרפיסטים בגוף - אבל לא תמיד יש מי שידבר על המורכבות שבין השניים. זה המקום לשלב ידע נוסף לתהליך".
האתגר האמיתי: החזרה הביתה
דווקא הרגע שבו השיקום מתקדם ונראה שהדברים חוזרים למסלולם - עלול להיות נקודת סיכון משמעותית. הלוחם עובר מסביבה רפואית מקיפה לשגרה פחות מובנית. החומרים עדיין בגוף, אבל התמיכה הישירה פחות זמינה.
יחיאלי: "זו תקופה שבה קל לפספס סימנים. אם אין הדרכה מוקדמת וליווי מותאם - השימוש בחומרים שהתחיל מסיבה רפואית יכול להפוך לקושי מתמשך. הרבה מהעבודה שלנו היא בדיוק שם - לוודא שאף לוחם לא עובר את זה לבד".
מודעות היא חלק מהשיקום
קמינר מסכם בפשטות: "מי שנמצא היום בשיקום צריך לדעת לשאול שאלות. לא להתבייש, לא להדחיק. להבין מה נכנס לגוף, מה ההשפעה, ומה יכול לקרות בהמשך. זה לא משהו שמדברים עליו הרבה - וחייבים להתחיל".
הנושא עמד במרכזו של כנס מקצועי ראשון מסוגו בישראל, שהתקיים ב-3 בדצמבר בירושלים ביוזמת ICA, המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש.
הכנס, "ממלחמה להחלמה: שיקום בצל שימוש בחומרים ממכרים בקרב חיילים פצועים", יאפשר שיח ייחודי בין אנשי מקצוע ומובילי מדיניות על האתגרים בתהליך השיקום לאחר פציעה, ההשפעה האפשרית של שימוש בחומרים והתנהגויות ממכרות על תהליך השיקום, ותובנות על מערכת השיקום והטיפול בישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2024/05/15/06/whatsapp-israelhayom-m-150-.gif)