כ־5,000 ניצולי שואה נמצאים ברשימת ההמתנה לפתרונות דיור ציבורי. צילום: GettyImages

"התור רק מתרחק": אלפי ניצולי שואה ממתינים לפתרונות דיור - ללא מענה

ועדת הכנסת המיוחדת לטיפול בשורדי השואה דנה בנושא בחינת הקריטריונים בדיור הציבורי לשורדי השואה • מהדיון עולה כי 2500 שורדי שואה שהמתינו לדיור נפטרו בחמש השנים האחרונות

ועדת הכנסת המיוחדת לטיפול בשורדי השואה דנה היום (שלישי) בנושא בחינת הקריטריונים בדיור הציבורי לשורדי השואה. מנתוני משרד הקליטה שהוצגו בדיון עולה כי ישנם כ-5,000 שורדות ושורדי שואה הנמצאים ברשימות המתנה לדיור הציבורי, זאת בהשוואה ל-6,000 נכון לתחילת שנת 2025.

הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה, צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

נילי גת, מתנדבת בעמותת לתת, המלווה את ניצולת השואה לני קריבושה - שממתינה לדיור ציבורי במשך 28 שנים: "לני עלתה לארץ יחד עם בעלה, ויחד הם נרשמו להמתנה לדירה. בעלה נפטר אחרי 13 שנים, ואז הודיעו לה שהיא נכנסת לרשימת המתנה חדשה משום שהיא מוגדרת עכשיו בודדה. בכל הזמן הזה היא גרה בדירת חדר קטנה בדרום תל אביב".

"לפני שנתיים נחשפתי לסיפור שלה וניסיתי לעזור לה כי זה לא הגיוני, אז בדקתי מול משרד הקליטה וכתבתי מכתבים וניסיתי לדבר ולשכנע ופשוט נתקלנו בקיר אטום. ניסיתי למצוא את התיק שלה ולא מצאו, ניסיתי להבין באיזה מקום היא בתור, וכל כמה חודשים המספר שלה בתור רק התרחק. אפילו נעזרתי בעורכת דין ולא הצלחנו להתקדם, להפך - התור שלה רק התרחק. זאת ממש מלחמה במלחמות רוח. מדובר בקשישה ובודדה שממתינה 28 שנים לדירה".

הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה, צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

אולגה דדון, סמנכ"לית דיור במשרד העלייה השיבה כי הם המקרה מוכר למשרד, וכי ניתנו מספר הצעות דיור במשך השנים, עוד לפני שבעלה של לני ניפטר, אך הם סירבו להן. "ניצולי שואה מקודמים אצלנו ברשימה באופן אוטומטי".

יו"ר פורום הדיור הציבורי, דניאל גיגי: "זה לא באמת פתרון לשלוח אנשים בממוצע גילאים של 87 לחפש דירה בשוק הפרטי. הצענו להצמיד את הסיוע בשכר דירה אבל האוצר סירב. זה לא פתרון אולטימטיבי, אבל זה לפחות פתרון זמני".

ארז שני, מנכ"ל עמיגור: "אנחנו בתהליך בנייה של עוד 3,000 דירות לדיור הציבורי לטובת גיל הזהב, נוסף ל-2,000 שכבר נבנו וכבר מאוכלסות. בסוף הבעיה העיקרית היא באזורי הביקוש. יש אזורים מחוץ לגוש דן בהם יש לנו דירות ריקות בשל חוסר ביקוש. ואנשים שמסרבים להצעות נשארים ברשימת ההמתנה".

הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה, צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ליאת גואלי, מנהלת תחום טיפול בפרט במשרד הבינוי בשיכון: "בשנים האחרונות נרכשות דירות למטרת דיור ציבור ואנחנו מאכלסים בהן. ח"כ פרידמן אמרה בתגובה כי על משרד השיכון לתת דגש לאותם שורדי שואה שממתינים לדיור ציבורי: "מדובר בסך הכל ב-5,000 ממתינים. אפשר למנות פרוייקטור שיאתר דירות וינהל את הפרוייקט".

עו"ד ליעד סטרולוב מהקליניקה לניצולי שואה באונ' ת"א- הבעיה היא מבנית. האחריות לדעתי בנושא צריכה לעבור ממשרד הקליטה למשרד השיכון. משרד הקליטה לא יכול לבנות דירות ולכן הוא עובד מול בעלויות פרטיות ושם נוצרות הבעיות.

הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה, צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון בבקשה ממשרדי הקליטה השיכון לפעול בדחיפות לפתרון הוליסטי בדיוני התקציב לשנת 2026 המתקיימים בימים אלו ולכלול פתרון מידי לסיוע ככל הניתן לצמצום הרשימה העצומה של הממתינים.

בנוסף ביקשה ח"כ פרידמן לערוך בחינה מחודשת של כל נושא הדיור הציבורי לשורדי השואה ולפעול למינוי פרוייקטור ולבניית מאגר דירות זמין וראוי ולנהל את השכרת הדירות בחסות המשרדים ולא באופן פרטני ע"י השורד, וכן לפעול לניצול תקציב שלא נוצל במשרדים לתחומים אחרים ולאגם אותו לטובת שורדי שואה בדיור הציבורי.

עוד קראה יו"ר הוועדה הוועדה למשרדים האמונים לפעול להצמדת שכר הדירה המוצע למדד, כפתרון חלקי שיאפשר לשורדים לשכור דירה עפ"י בחירתה וראויה מבחינת תחזוקה ונגישות. וכן, לפעול לפיתרון הוליסטי לניצולי שואה שכולל שכירות ארוכת טווח עבורם במקום לזרוק אותם לשוק החופשי. הגדלת הסיוע היא צעד מיידי לחירום בלבד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...