ביום ראשון הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום מזעזע: סב בן 75 מאזור המרכז פגע מינית בשלוש מנכדותיו במשך 14 שנים. שבועיים קודם לכן עלה לכותרות מקרה של אב בן 61 מהשפלה שנאשם בביצוע עבירות מין בשתי בנות משפחתו לאורך שנים, בעת שהיו קטינות. הגילאים והמגזרים משתנים, אבל המנגנון זהה: הפגיעה מתרחשת במקום שאמור להיות הבטוח ביותר.
לפי הדוח השנתי לשנת 2025 של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, רוב הפניות עסקו בפגיעה בקטינים ובקטינות.
מנתוני הפרקליטות עולה כי בשנת 2024 הוגשו 667 כתבי אישום בעבירות מין, 10% הוגשו נגד נאשמים שהם קטינים. בכ־78% מההליכים שהסתיימו בשנה זו הנאשמים הורשעו באופן מלא או חלקי.
28% מהפניות עסקו בפגיעה שהתרחשה עד גיל 12, ו־30% בגילי 18-13. כ־10% בלבד מהפונות והפונים בחרו להגיש תלונה במשטרה. הנתון הדרמטי ביותר הוא ש71% מהפגיעות בילדים ובילדות (עד גיל 12) בוצעו על ידי בן משפחה.
עורכת הדין מיטל מור, פרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז תל אביב במחלקה הייעודית לעבירות מין, מטפלת בתיקים הללו כבר שני עשורים.
בראיון מיוחד ל"ישראל היום" היא אומרת: "פגיעה מינית בקטינים במשפחה יכולה להתבצע על ידי אח, הורה, הורה חורג, סבא או דוד. מדובר בעבירות שחוצות מגזרים ומקומות. עצם חשיפת הפגיעה ובקשת עזרה וסיוע כרוכות בקושי עצום, שלו רבדים רבים ומורכבים. הקטין חושש שלא יאמינו לו. יש גם חשש מפגיעה משנית במשפחה, שיכולה להתפרק בעקבות הגשת התלונה והסאגה המשפטית.
"הקטין או הקטינה נושאים בנפשם לא רק את הפגיעה עצמה, אלא את החשש מהשלכות החשיפה. הדילמה המשפחתית חריפה במיוחד כשמדובר בפגיעה של אח", מוסיפה מור ומסבירה: "ההורה מצוי בקונפליקט - שני ילדיו מונחים על כף המאזניים. יש מקרים שהחשיפה הובילה לקרע ממשי במשפחה. חלק תומכים בנפגע, וחלק מצדדים ותומכים במי שפגע.
"ככה סבא אוהב אותי"
"לעיתים הקטין נמנע מלחשוף את הפגיעה וההתעללות שהוא נתון להן, כי הוא רואה שלא יהיה מי שיתמוך בו בסביבתו, שבה הוא תלוי. ברבים מהמקרים הקטינים לא מבינים שמה שהם עוברים לא תקין ונחשב בגדר התעללות מינית. ואז מגיע אחד המשפטים המטלטלים והקשים שנשמעים לעיתים בחדרי חקירות: 'ככה סבא אוהב אותי'".
מור מסבירה את השלב המורכב ביותר, הרגע שבו הקטינים שעברו את הנורא מכל צריכים לספר במילותיהם את מה שחוו.
"לעיתים מדובר בקטינים בגילים צעירים מאוד, שלא יודעים לפרט באופן מדויק את צורת הפגיעה. יש משמעות לכל מילה, מפני שלכל פגיעה יש חומרה שונה והגדרת ענישה שונה בחוק. לשם כך, בילדים שטרם מלאו להם 14 קיימת חקירת ילדים, שאותה עורכים חוקרות וחוקרים מנוסים שהוכשרו לכך וזה תפקידם.
"במגזר אחד הדרך של ילד לתאר איברים אינטימיים תהיה שונה מילד במגזר אחר. לחוקרי הילדים יש הכשרה מתאימה לדעת לאבחן את הדינמיקה מתוך החקירה. ויש גם מקרים שבהם הילדים שותקים".
מה קורה כשהקטין חוזר בו מעדותו בעקבות לחץ שמופעל עליו?
"יש בחוק אפשרות לבקש שבית המשפט יאמץ את העדות שניתנה במשטרה", אומרת מור מניסיונה רב השנים. "אנו מנסים להבין מה הסיבה לחזרה של הקטין מעדותו. אנחנו לא ממהרים לסגור תיקים. אבל לבית משפט נלך כשיש לנו די ראיות להעמדה לדין, מפני שעדותו של הקטין היא חלק עיקרי מהתשתית הראייתית".
"ענישה ככלי הרתעה"
פעמים רבות נדרשים הקטינים לעבור חקירות צולבות וקשות מצד עורכי הדין של הפוגעים, שלא פעם חוצים גבולות וגורמים לנפגעים לחוש מושפלים ומרוסקים ברגעים שבירים מאוד עבורם.
מור מדגישה את ההגנה הנדרשת על הקטינים, גם במהלך עדותם בבית המשפט. "חשוב לי לתת לקטין תחושת ביטחון שהוא יכול לדבר חופשי. גם העדות בבית משפט נעשית בסביבה מאפשרת ככל הניתן, מתוך הבנת המורכבות של הסיטואציה שהקטין נתון בה, כשהוא נדרש להעיד נגד בן משפחתו שפגע בו.
"חוקר הילדים קובע אם הוא מתיר את עדות הקטין ובאילו תנאים. ישנם מקרים שקטינים מתחת לגיל 14 העידו לאחר שחוקר הילדים קבע כי הם כשירים לכך, והדבר נעשה תוך התחשבות מלאה ברצון הקטין וכשלנגד עינינו עומדת טובתו.
"בית המשפט יודע להציב גבולות להגנה, וגם אנחנו בפרקליטות פועלים לשמור על כבודם ופרטיותם של הקטינים במהלך העדות. נוסף על כך, חשוב לנו גם לתווך ולהסביר לקטין על השלבים בהתקדמות ההליך המשפטי, תוך שמירה על פרטיותו, בשל ההכרה בכך שהפגיעה המינית רמסה את פרטיותו, ותחושת השליטה על חייו וגופו הופקעה ממנו".
בפרקליטות רואים את הענישה ככלי מהותי להרתעה, להגנה על קטינים ולמניעת הישנות של עבירות דומות.
האם גם בית המשפט מכיר בהשלכות הבלתי נתפסות של הפגיעה המינית לשנים רבות?
"בשלב הטיעונים לעונש, התביעה רשאית לבקש שיוגש תסקיר נפגע עבירה", אומרת מור. "עובד סוציאלי נפגש עם הקטין ושומע ממנו על ההשלכות של הפגיעה על חייו ברבדים שונים. בנפש, בגוף, בחברה, במשפחה, מבחינת תפקוד, ועוד. זה מאפשר לבית המשפט להבין את המישורים הנוספים שנפגעו - תפקוד, לימודים, משפחה - ולתת לכך ביטוי בהטלת פיצויים לטובת הקטין ובענישה בגזר הדין".
הפיצויים כפגיעה נוספת
אם מדברים על סוגיית הפיצויים הכספיים המושתים על הפוגעים על ידי בית המשפט, אנו עדים למקרים רבים שבהם נפגעים טוענים כי למרות פסיקת בית המשפט הפיצויים הכספיים לא מגיעים אליהם - הפוגע מתעלם. אין מי שיאכוף. ומעט הכסף שנועד להתחלת שיקום, לא מגיע, מה שמייצר פגיעה נוספת.
עו"ד עדי אורן, המרכזת את תחום נפגעי עבירה בפרקליטות מחוז ת"א, מחדדת את סוגיית הפיצויים, שהיא אחת הכאובות בתיקים הללו.
"ישנו סעיף שקובע כי במקרה שבו בית המשפט הורה לשלם פיצוי לנפגע עבירה שהיה קטין בעת ביצוע העבירה, המדינה תשלם לקטין הנפגע באופן מיידי סכום של עד 10,000 שקל ותפעל לגבות את הסכום מהנאשם על פי הליכי הגבייה הרגילים.
"אם הסכום שנפסק לטובת הקטין גבוה מ־10,000 שקל, הנאשם ישלם את יתרת הסכום כמפורט בתנאי גזר הדין. אם הנאשם לא משלם את יתרת הסכום שהוטל עליו, תהליך הגבייה ייעשה על ידי המרכז לגביית קנסות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו