"יחזיר את החברה הערבית שנים אחורה": סערה ציבורית סביב מהלך של מאי גולן ובן גביר

סערה ציבורית סביב טיוטת החלטת ממשלה חדשה, שעליה חתומים השרה לשוויון חברתי מאי גולן והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. הטיטה מבקשת להסיט מיליארדים מתקציבי החלטת ממשלה 550, התוכנית הלאומית לצמצום פערים בחברה הערבית, לטובת מהלכי אכיפה, מודיעין וטכנולוגיה במשטרה ובשב״ס.

הטיוטה שפורסמה הוגשה תחת הכותרת “מענים משלימים ודחופים לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית”, ומוצגת כהרחבה של המאבק בפשיעה; בפועל, היא כוללת הסטה רחבה של כספים שיועדו לחינוך, תעסוקה, רווחה ודיור לטובת מנגנוני אכיפה.

החלטת ממשלה 550 היא התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד 2026, והמשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה אמון על תכלול, מעקב ויישום ההחלטה. גורמי חברה אזרחית מזכירים כי כבר בתחילת מלחמת “חרבות ברזל” קוצצה התוכנית ב־15%, וכעת המהלך שמקדמת השרה גולן שבבסיסו הסטה של כ־2.5–2.9 מיליארד שקלים מתוכנית 550 לתוכנית אכיפה חדשה.

גורמי חברה אזרחית טוענים כי ההחלטה “מנוגדת לערכי השוויון, השותפות והאחריות הציבורית ומוביל בפועל לסיכול התוכנית". ההצעה כוללת בין היתר הקמת יחידה ארצית למאבק בכנופיות (בהיקף מאות מיליוני שקלים ואלפי תקנים מצטברים), הקמת מערך מודיעיני בשב״ס, פריסת “מרכזי שיטור רב־ממדיים” ב־13 יישובים ערביים ותוספת שכר ייעודית לשוטרים בתחנות היעד. במקביל מצוין כי ההחלטה מנוהלת אדמיניסטרטיבית במסגרת תוכנית העבודה הפנימית של המשרד לשוויון חברתי, “5050”.

במכתב חריף ששלח פורום העמותות של קו אימפקט למשרד האוצר נכתב: “המהלך יהרוס עשור של פיתוח וצמצום פערים ויפגע בכלכלת ישראל כולה. במשך שנים המדינה השקיעה בבניית אמון, ביזמות ובתעסוקה, ועכשיו מנסים לפרק הכול במחי החלטה אחת. במקום להילחם באלימות נלחמים באזרחים".

שאדי חדאד, מנכ״ל קו אימפקט, מוסיף כי, “מדובר בהפיכה חברתית כלכלית של ממש. במשך עשור המדינה השקיעה בבניית אמון, בתעסוקה, ביזמות ובחינוך ועכשיו מנסים לפרק את זה במחי החלטה אחת. הטיפול בפשיעה לא יכול לבוא על חשבון טיפול בעוני, בתעסוקה ובפערים. דווקא ההשקעה החברתית היא זו שמונעת את הפשיעה".

פורום העמותות של קו אימפקט הפנו למשרד האוצר כולל שורה ארגונים חברתיים הפועלים לקידום תעסוקה בחברה הערבית: סיכוי־אופוק, קו משווה, אלפנאר, צופן-תשביק,תפוח, אג'יק, בעצמי, חאסוב, אקורד, יוזמות אברהם - יחד עם ארגונים אחרים כמו אחותי ועמותת איתך־מעכי בדרישה לעצור את קידום ההחלטה. בפניות הללו נטען כי הסבת תקציבי 550 מנוגדת לעקרונות חוקי היסוד ולפסיקה המחייבת פעולה אקטיבית לצמצום פערים, וכי הפגיעה בתקציבי פיתוח אזרחיים “תקבע לא רק את עתיד החברה הערבית אלא את דמותה של המדינה כולה”.

עו״ד נורה אשקר־זהר, מעמותת איתך־מעכי משפטניות למען צדק חברתי, מוסיפה את הקשר אידיאולוגי: “הצעד של השרה גולן אינו רק כלכלי, הוא גם אידיאולוגי. הוא מבקש למחוק את רעיון האחריות הממשלתית לשוויון, לדמוקרטיה ולשלטון החוק, ולהחליפו בנרטיב ביטחוני שמשרת בעיקר את שותפיה הפוליטיים. המאבק בפשיעה מתחיל בהשקעה באדם, לא בנשק. ביטחון אמיתי לא נקנה באמצעות העברת מיליארדים למשטרה, אלא באמצעות חינוך, תעסוקה, רווחה ושותפות אזרחית".

הטיוטה שעליה חתומים גולן ובן גביר תידרש לאישורי תקציב ולבחינת ועדות ההיגוי והמעקב. עד אז, ארגוני החברה האזרחית מבקשים ממשרד האוצר “לא לתת יד לפגיעה” ולהגן על תקציבי החלטה 550 לשנים 2025–2026, כחלק ממדיניות ממשלתית מחייבת לצמצום פערים ולחיזוק החוסן האזרחי.

חוסאם אבו בכר, מנכ"ל אלפנאר, מוסיף כי “הקיצוץ הזה הוא לא רק צעד תקציבי, אלא פגיעה ישירה בעתיד הכלכלי והחברתי של החברה הערבית בישראל. התקציבים של החלטת 550 אינם 'הטבה' אלא השקעה מחויבת בכלכלה הישראלית. לבטל אותם עכשיו זה מסר של ויתור על שוויון אזרחי ואחריות חברתית.”

עופר דגן, מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי־אופוק, מזהיר כי “תחת הכותרת ‘מאבק בפשיעה’, מנסה השרה גולן לבטל את תוכנית החומש לפיתוח כלכלי ולהסיט את תקציבי החברה הערבית לתחום האכיפה בלבד. זו אינה רפורמה אלא ניסיון להחליף מערך מקצועי רב־מערכתי, ששילב בהצלחה אכיפה, מניעה ופיתוח כלכלי, במערך צר של פעולות משטרתיות שאין ביכולתן לטפל בשורש הבעיה. השקעה בחינוך, בתעסוקה וברווחה היא השקעה בביטחון האישי לא פחות מהשקעה במשטרה.”