שלוש שנים ללא מנכ"ל קבוע. זו המציאות כיום במוסד לביטוח לאומי - הגוף שמנהל 113 מיליארד שקל בשנה, יותר ממערכת הביטחון, ומשרת מאות אלפי אזרחים נזקקים. אבל הביטוח הלאומי הוא רק הדוגמה הבולטת ביותר לתופעה רחבה הרבה יותר: בדיוק כשישראל נחלצת משנתיים של מלחמה, תפקידי מפתח במדינה מוחזקים בידי ממלאי מקום: שר הבריאות, שר רווחה, שר השיכון, נציב שירות המדינה, ראש המל"ל ומנכ"לית משרד ראש הממשלה.
המוסד לביטוח לאומי הודיע: "נרכז ועדות רפואיות תחת קורת גג אחת"// שמואל בוכריס
מצב "הבינתיים" הזה מוביל לכך שבצמתים הקריטיים ביותר אין מי שיעז לקבל החלטות גורליות, לקדם רפורמות דחופות, או להתעמת עם בירוקרטיה - ואת המחיר משלמים האזרחים.
במקום הראשון ניצב הביטוח הלאומי, הגוף שהמחזור הכספי שאותו הוא מנהל הוא הגבוה בישראל, אף מעבר למערכת הביטחון. המוסד לביטוח לאומי הוא מהתאגידים הסטטוטוריים הגדולים במדינה, על שלל אגפיו (10), וכח האדם שאותו הוא מעסיק, כ־5,000 עובדים, בתקציב שנתי כולל העומד על כ־113 מיליארד שקל.
תקציבו המנהלי עומד על כ־2.7 מיליארד שקל. כן גובה המוסד דמי ביטוח בהיקף של כ־60 מיליארד שקל בשנה.
בשנים האחרונות הפך הביטוח הלאומי לזרוע התקציבית המרכזית של המדינה, הרבה מעבר לתחום הרווחה המסורתי שלו. זה קרה אחרי שהוכיח בקורונה שהוא מסוגל לחלק קצבאות במהירות ובהיקפים עצומים. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" התפקיד הזה הפך קריטי עוד יותר: מספר מקבלי הקצבאות זינק במאות אחוזים - נפגעי איבה, משפחות שכולות, עסקים שקרסו, ומאות אלפי מפונים.
ולמרות כל זאת, "ועדת דותן" למינויי בכירים בחברות הממשלתיות האריכה בינואר השנה את מינויו של צביקה כהן כממלא מקום מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. זו הפעם השלישית שבה הוועדה מאריכה את מינויו כממלא מקום המנכ"ל. הוא החל לכהן כממלא מקום מנכ"ל במארס 2024, לאחר שלא הוארך מינויה של ירדנה שלום, ששימשה קודם לכן בתפקיד זה. מאז אוקטובר 2022 פועל המוסד לביטוח לאומי בלא מנכ"ל קבוע, לאחר שמאיר שפיגלר פרש מהתפקיד ועבר לכהן כמנכ"ל חברת החשמל.
הבירוקרטיה שמה רגליים
לדברי גורמי מקצוע מתוך המערכת שעסקו בשנים האחרונות בניסיונות למנות מנכ"ל קבוע לביטוח הלאומי, הבעיה הראשונה נעוצה בהצבת תנאי סף כמעט בלתי עבירים, כאשר מפעם לפעם נוספים עוד תנאים שהופכים את הגשת המועמדות לכמעט בלתי אפשרית.
תנאי הסף דורשים ניסיון עבר בניהול 25 מיליארד שקלים ו־500 עובדים, מה שמותיר את מאגר המתאימים לנמוך מאוד.
"בסופו של דבר, מי שכן ניגש לוועדת איתור הם אנשים מתוך המערכת - צבא, משטרה, מערכות ציבוריות", מגלים הגורמים, "ובדרך כלל הם מעל גיל 60 או 70, אנשים מבוגרים שכוחם לא במותניהם. אם צעיר מבריק רוצה להיות מנכ"ל גוגל או אינטל, בסדר גודל של אותם עובדים ותקציב של הביטוח הלאומי, ברגע שהבעלים והדירקטוריון מחליטים שהצעיר ראוי - תוך רגע הוא יישב בכיסא, ויקבל 90,000 בחודש ולא 40,000. אדם צעיר שואל את עצמו: למה לריב עם האוצר, עם ועדי עובדים, בשביל להישאר עם 20,000 בחודש? גם ראשי ערים שניגשו לא עמדו בתנאי הסף. לכמה עיריות יש 25 מיליארד שקל ו־500 עובדים?".
ועדת האיתור שממנה השר היא הראשונה בשרשרת, לאחר שוועדת האיתור ממפה, ממקדת ומסננת מתוך המועמדים שניים-שלושה שלדעתה ראויים ועומדים בכל התנאים. בשלב הזה השר מראיין אותם, ואז הם מועברים לוועדת המינויים של מועצת הביטוח הלאומי, המורכבת ממנכ"ל משרד העבודה, נציג ההסתדרות ונציג המעסיקים.
הזרוע הארוכה של היועמ"שית
אחרי המלצתם ואישורם מגישים חוות דעת משפטית של הלשכה המשפטית של המשרד, שהיא בעצם הזרוע הארוכה של היועמ"שית. השלב הבא זו ועדת המינויים העליונה של השופטת דותן. אם מאשרים - מצוין, ואם הם פוסלים, השר יתקשה מאוד למנות את המועמד.
שלוש פעמים מאז הניסיון למנות מנכ"ל קבוע עשתה ועדת האיתור את עבודתה. במהלך הקדנציה הנוכחית של שר העבודה יואב בן צור, היו שני מועמדים שעברו את המשוכות הבירוקרטיות הארוכות, ועברו כמעט את כל השלבים המייגעים, עד שנפסלו בישורת האחרונה. בזמן כהונתו של ח"כ מאיר כהן מיש עתיד כשר רווחה היה ניסיון למנות את פרופ' יובל אלבשן, ניסיון שכשל גם הוא.
המועמד האחרון שנפסל למרות שעבר את כל הדרך הארוכה הוא ינון אהרוני, מנכ"ל משרד הרווחה, צעיר מוערך עם קבלות של עשייה.
"ועדת המינויים של רשות החברות פסלה את אהרוני בטענה משונה שאינו עומד בתנאי הסף, למרות שהבחינה המשפטית המדוקדקת, ועדת האיתור ואגף משאבי האנוש בביטוח הלאומי ומשרד העבודה סברו שהוא עומד בתנאים המקצועיים הנדרשים", אומר הגורם המקצועי שהיה מעורב בניסיונות למנות מנכ"ל קבוע.
לטענתו, עומס הבירוקרטיה יוצר מערכת משותקת שפוגעת באזרחי המדינה: "למדינה אין ברירה אלא לשים ממלאי מקום מתוך המערכת שמפחדים להתעמת ולהתמודד. מי יעז לעשות משהו בלי מינוי קבוע? החתול שומר על השמנת, כי יש מנופי לחץ פנימיים. ביקשנו מהיועמ"שית לחזור לבסיס, לנסח תנאי סף הגיוניים שיעבדו לטובת האזרחים".
איך מפסידים האזרחים מכך שאין מנכ"ל קבוע לביטוח הלאומי?
"צריך לעשות בדחיפות רבה רפורמות לטובת אזרחי מדינת ישראל. הגירעון האקטוארי, הקפיצה הנוראית בנפגעי האיבה - מ־9,000 ל־100 אלף בקשות ואישורים בתחום הנכויות, האוטיזם, בתחום מתן השירות לאזרח - אלה מייצרים שלל נקודות ומקומות שבהם אפשר לתקן עולם עבור הציבור".
עבודה לשווא
אחד מראשי ועדת האיתור, שעשה את עבודתו נאמנה, אך גילה שעבודתו הקשה במיקוד, מיפוי וסינון של מועמדים היתה לשווא, אומר ל"ישראל היום": "עמדתי בראש ועדת האיתור ובחרנו שלושה מועמדים שכולם עמדו בתנאי הסף. בוועדה הראשונה ועדת המינויים של הביטוח הלאומי לא הגיעה להסכמה לגבי אף אחד מהמועמדים.
"המועמדים היו ירונה שלום, סמנכ"לית מערך נכויות ושיקום ששימשה כממלאת מקום הביטוח הלאומי; בועז יוסף, מ"מ מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה בעבר ששימש ראש הוועדה הקרואה בטבריה; ומרדכי מרדכי, יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, שכיהן כמנכ"ל משרדי ממשלה שונים, יו"ר ומנהל הרשות לשירותים ציבוריים, מים וביוב ויו"ר חברת מקורות.
"ועדת המינויים פשוט לא הגיעה להסכמה - הם החליטו שאף אחד לא מתאים. כינסנו ועדת איתור נוספת. ביקשנו שיהיו אנשים שעשו תפקיד מנכ"ל בשלוש השנים האחרונות. בחרנו שלושה אנשים: ינון אהרוני, מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי; ירונה שלום; ועו"ד אריאל משעל שכיהן כמנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. ועדת המינויים החליטה לבחור באהרוני. הוא עבר את כל המשוכות, כולל בדיקה מדוקדקת של הלשכה המשפטית. בשלב האחרון של ועדת המינויים העליונה של השופטת דותן היא חשבה שהוא לא עומד במה שהוא לא עומד, אין לי מושג במה. ומכיוון שהיא לא אישרה אותו הם מינו ממלא מקום - בהתחלה ירונה ואחר כך צביקה כהן - ועד היום לא הקימו ועדת איתור. זה התהליך".
"דרישות לא הגיוניות"
ח"כ מאיר כהן, שבזמן כהונתו כשר הרווחה ניסה למנות את פרופ' יובל אלבשן, אומר ל"ישראל היום": "אמות המידה הנדרשות מהמועמדים כמעט לא הגיוניות".
"בסופו של דבר מגיעים אנשים מנותקים מההוויה החברתית. צריך לשאוף שהמועמדים יהיו מי שיודעים להסתכל על הנכה, החלש, מי שמתמודדים עם הקשיים הרבים, על האנשים העניים. צריך בתנאי הקבלה להסתכל על הניסיון של המועמד או של המועמדת בנושאים חברתיים", הוא מסכם את הדברים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו