"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"ילדים נאלצים למכור את גופם כדי לשרוד": תופעת הזנות בקרב קטינים מתפשטת למרחב הדיגיטלי
הוועדה לזכויות הילד דנה בממדי תופעת הזנות בקרב קטינים ועל המעבר הגובר שלה למרחב הדיגיטלי • "חלק לא מבוטל מהפגיעות נעשה באינטרנט וברשתות החברתיות, שהפכו כר פורה לניצול מיני אכזרי", התריעה ח"כ קטי שטרית
"ילדים נאלצים למכור את גופם כדי לשרוד". אילוסטרציה. צילום: גטי

"ילדים נאלצים למכור את גופם כדי לשרוד": תופעת הזנות בקרב קטינים מתפשטת למרחב הדיגיטלי

הוועדה לזכויות הילד דנה בממדי תופעת הזנות בקרב קטינים ועל המעבר הגובר שלה למרחב הדיגיטלי • "חלק לא מבוטל מהפגיעות נעשה באינטרנט וברשתות החברתיות, שהפכו כר פורה לניצול מיני אכזרי", התריעה ח"כ קטי שטרית

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בוועדה לזכויות הילד התריעה היום (רביעי) יושבת ראש הוועדה חברת הכנסת קטי שטרית על ממדי תופעת הזנות בקרב קטינים ועל המעבר הגובר שלה למרחב הדיגיטלי: "יש ילדים וילדות שנאלצים למכור את גופם כדי לשרוד".

"מדובר בכשלושת אלפים קטינים שנפלו בין הכיסאות של מערכות הרווחה, החינוך והבריאות", הוסיפה שטרית. "חלק לא מבוטל מהפגיעות נעשה באינטרנט וברשתות החברתיות, שהפכו כר פורה לניצול מיני אכזרי".

ח"כ קטי שטרית,צילום: אורן בן חקון

ילנה דיוואיין, שורדת זנות ומייסדת ארגון קול שורדות הזנות בישראל, סיפרה: "צריך להבין שהזנות כרגע לגיטימית במדינת ישראל. רואים את זה באונליפאנס, בשוגר דדי, בצ׳אטים וברשתות החברתיות. גם ילדים מהבתים שלכם מקבלים הצעות לתמיכה מגברים מבוגרים. זו מציאות נוראה שאנחנו חייבים לשנות".

לפי נתוני המטה למאבק בסחר בנשים וזנות, כ3,000 קטינים נמצאים כיום בזנות בישראל. גיל הכניסה הממוצע הוא 13 עד עד 14, וברוב המקרים קיים רקע של פגיעות מיניות בילדות. מחקר של מכון ברוקדייל מצא כי 79 אחוזים מהשורדות סובלות מפוסט טראומה, 44 אחוזים ניסו להתאבד וארבעים ושישה אחוזים סובלות מהפרעות אכילה.

אונלי פאנס,צילום: AFP

מוריה סילפן רודל, מנכ"לית המטה למאבק בסחר בנשים וזנות, וליאור רוזנבאום, מנהלת קשרי ממשל בארגון, התריעו כי האכיפה של החוק נגד צרכני זנות קטינים כמעט ואינה קיימת, ומאז חקיקתו הוגשו רק עשרות כתבי אישום בודדים.

בעמותת עלם ציינו כי אין בישראל מנגנון ממלכתי לאיתור קטינים בזנות בזירות דיגיטליות: "היעדר תשתית משפטית ואתית מונע פעולה אפקטיבית במרחב המקוון, וכך נוצר ואקום שבו זנות מתקיימת ללא איתור וללא סיוע".

במיזם נקודת מפנה, שמפעילה עמותת תודעה יחד עם משרד הרווחה, הוכשרו עד כה יותר מארבעת אלפים אנשי חינוך ואלף וחמש מאות בני נוער למניעת כניסה וצריכת זנות.

שטרית סיכמה: "מדינת ישראל חייבת להבטיח ששום ילד או ילדה לא ייאלצו למכור את גופם כדי לשרוד לא בגלל עוני, לא בגלל התעללות, ולא בגלל אדישות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו