בוועדה לזכויות הילד התריעה היום (רביעי) יושבת ראש הוועדה חברת הכנסת קטי שטרית על ממדי תופעת הזנות בקרב קטינים ועל המעבר הגובר שלה למרחב הדיגיטלי: "יש ילדים וילדות שנאלצים למכור את גופם כדי לשרוד".
"מדובר בכשלושת אלפים קטינים שנפלו בין הכיסאות של מערכות הרווחה, החינוך והבריאות", הוסיפה שטרית. "חלק לא מבוטל מהפגיעות נעשה באינטרנט וברשתות החברתיות, שהפכו כר פורה לניצול מיני אכזרי".
ילנה דיוואיין, שורדת זנות ומייסדת ארגון קול שורדות הזנות בישראל, סיפרה: "צריך להבין שהזנות כרגע לגיטימית במדינת ישראל. רואים את זה באונליפאנס, בשוגר דדי, בצ׳אטים וברשתות החברתיות. גם ילדים מהבתים שלכם מקבלים הצעות לתמיכה מגברים מבוגרים. זו מציאות נוראה שאנחנו חייבים לשנות".
לפי נתוני המטה למאבק בסחר בנשים וזנות, כ3,000 קטינים נמצאים כיום בזנות בישראל. גיל הכניסה הממוצע הוא 13 עד עד 14, וברוב המקרים קיים רקע של פגיעות מיניות בילדות. מחקר של מכון ברוקדייל מצא כי 79 אחוזים מהשורדות סובלות מפוסט טראומה, 44 אחוזים ניסו להתאבד וארבעים ושישה אחוזים סובלות מהפרעות אכילה.
מוריה סילפן רודל, מנכ"לית המטה למאבק בסחר בנשים וזנות, וליאור רוזנבאום, מנהלת קשרי ממשל בארגון, התריעו כי האכיפה של החוק נגד צרכני זנות קטינים כמעט ואינה קיימת, ומאז חקיקתו הוגשו רק עשרות כתבי אישום בודדים.
בעמותת עלם ציינו כי אין בישראל מנגנון ממלכתי לאיתור קטינים בזנות בזירות דיגיטליות: "היעדר תשתית משפטית ואתית מונע פעולה אפקטיבית במרחב המקוון, וכך נוצר ואקום שבו זנות מתקיימת ללא איתור וללא סיוע".
במיזם נקודת מפנה, שמפעילה עמותת תודעה יחד עם משרד הרווחה, הוכשרו עד כה יותר מארבעת אלפים אנשי חינוך ואלף וחמש מאות בני נוער למניעת כניסה וצריכת זנות.
שטרית סיכמה: "מדינת ישראל חייבת להבטיח ששום ילד או ילדה לא ייאלצו למכור את גופם כדי לשרוד לא בגלל עוני, לא בגלל התעללות, ולא בגלל אדישות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו