קורבן לסחר וזנות חושפת: כך נראים מאחורי הקלעים של התעשייה המזעזעת

דנה (שם בדוי) בת ה-39, אם חד-הורית, היא אחת מתוך שלוש נשים ישראליות שקיבלו בשלוש השנים האחרונות הכרה ממשלתית מטעם משרד המשפטים, בתור קורבנות לסחר וזנות בארץ.

אחרי שנים ארוכות של חוסר אונים ותחושת שקיפות מול המערכת, בחודש אוגוסט האחרון דנה סוף-סוף ״זכתה״ להכרה מטעם המדינה - וכעת היא פונה ל״ישראל היום״ במטרה להעלות את המודעות לתופעה המושתקת: ״קורבנות סחר וזנות לא קיימים רק במדינות עולם שלישי, אלא חיים ומתפרנסים ממש מתחת לאף שלנו, כאן בארץ״, היא מספרת וחושפת תיעודים קשים מאחורי הקלעים.

למרות היקף התופעה בארץ, שכפי שהתבשרנו - רק הולכת ומתרחבת, בדיקה מול הרשויות הרלוונטיות מגלה כי דנה היא היחידה שקיבלה הכרה מסוג זה מאז תחילת השנה, והשלישית הבגירה מאז שנת 2022.

הצד האפל של החברה הישראלית

״אני נכה לצמיתות עם פוסט-טראומה מורכבת בגלל אונס שעברתי״, מספרת דנה באומץ, ומגוללת את סיפורה: ״במשך 12 שנים עברתי 52 בתי זונות במדינה, אבל זה נושא שלא מכירים פה, חושבים שזה קורה רק בחו״ל״.

את הדברים האלה מספרת היום דנה בשיחה עם ״ישראל היום״, בתזמון מצמרר עם חשיפת מקרה החטיפה והרצח של התיירת מבלארוס, שככל הנראה הועברה למטרות סחר במיאנמר.

״עברתי עשרות דירות דיסקרטיות וספא, אין מקום שאני לא מכירה ואין בחורה בתחום שאני לא מכירה״, דנה מספרת, וחשוב לה להדגיש: ״אני פונה אליכם אחרי חמש שנים של מענים מצד המדינה - שהם כישלון בכל הנוגע להגנה על נשים בזנות״.

״זונה זו לא רק בחורה בתחנה המרכזית״

אחד הדברים שבוערים בדנה בעקבות החוויות הקשות שעברה, הוא לגרום לאנשים להבין: ״זונה זו לא רק בחורה בתחנה המרכזית״. ״זונה יכולה להיות גם אימא כמוני, שסובלת מפוסט-טראומה מורכבת, ומגדלת יום-יום את הילד גם כשהיא בזנות״, דנה מבהירה. ״המטרה שלי ושל רוב הנשים שהן בזנות, היא לצאת מהחיים הקשים - אבל במדינה אין קרקע שאפשר לעמוד עליה״.

דנה מתארת כי עבורה ועבור נשים כמותה, קורבנות סחר וזנות ישראליות, היציאה מהמעגל היא ״כישלון בטוח״. ״ברווחה אין מושג גם בשנת 2025 מה זה זונה בדירה דיסקרטית או בספא, מה זה בחורה באונלי-פאנס, מה זה בחורה בליווי ומה זה חשפנות״,היא טוענת, ״גם בשנת 2025 יודעים ברווחה מה זה זונה בתחנה המרכזית, ורק זה״.

אלא שלדבריה, התעשייה הנצלנית היא כיום הרבה יותר ״מרומזת״ ומתחכמת, ונמצאת במקומות שאיש לא היה מנחש. ״זה יכול להיות בדירה בבניין מגורים רגיל בחולון או ברחוב הכי דתי בבני ברק - כשאלו שקוראים בבוקר בתורה בבית כנסת, בלילה באים לזונה״, היא משתפת מניסיונה.

״אני הייתי שם והיום אני נאבקת למען צדק לקורבנות סחר בזנות, כדי שלא ישארו בבית זונות נגד רצונן כמוני, רק כי למדינה אין איך להגן עלינו״.

בשנתיים האחרונות החליטה דנה לתעד מבפנים את המתרחש בתוך התעשייה המושתקת, ולצאת בקריאת השכמה: ״אנחנו בשנת 2025 אבל המענים מיושנים ואין התאמה לאוכלוסייה הקיימת - הגיע הזמן להתקדם״.

לא רק הסיפור של דנה

בשנת 2024 הוכרו 65 קורבנות סחר בבני אדם בישראל - מספר נמוך יחסית בשל השפעות המלחמה, שהובילו לירידה משמעותית בפניות להכרה. מאז תחילת שנת 2025 ועד היום הוכרו 96 קורבנות סחר בבני אדם, למטרות זנות, העסקה בתנאי עבדות וכן הלאה - ובחודש אוגוסט האחרון הוכרה גם דנה כקורבן סחר בבני אדם למטרות זנות, אחת מתוך שלוש נשים ישראליות מאז 2022.

מה הרקע לביקורת כלפי המענים בישראל?

המשמעות של הכרה באדם כקורבן סחר בזנות, נקבעת לפי החלטת ממשלה שהתקבלה לפני שנים, בתקופה שבה הייתה פחות מודעות לכך שיכולות להיות קורבנות סחר בזנות בישראל - שהן אזרחיות ישראליות. בהתאם, המענים שנבנו עבור קורבנות סחר בתחומי הרווחה, הבריאות, רשות האוכלוסין וכן הלאה - כגון אשרת שהייה בישראל, קורת גג במקלט, זכאות לטיפול רפואי, עזרה בעבודה, שנת שיקום רפואי (פיזי ונפשי) – נוצרו ברובם כדי לגשר על הפער בין אזרחים ואזרחיות זרים לבין אזרחים ישראלים, שממילא זכאים לזכויות אלו.

כיום, מיצוי הזכויות בתחומים אלו מתוכלל על ידי נציגה ממשרד הרווחה שנמצאת בקשר עם הנפגעות, ופועלת על מנת לחבר אותן למענים שמוצעים להן. הנציגה אף בודקת אם ישנם פערים נוספים שאפשר לגשר עליהם, אבל הכל נעשה כאמור בכפוף לאותה החלטת ממשלה.

בנוסף, כיום מוצעים לקורבנות מענים שנבנו במשרד המשפטים לא.נשים בזנות או שיצאו ממעגל הזנות, ובהם סיוע משפטי מותאם מטעם משרד המשפטים (שניתן גם בהליך פלילי נגד הפוגע וגם בהליכים אזרחיים נלווים לפגיעה) - מה שיכול לתת מענה גם לצורך של קורבן סחר ישראלי, מאחר שלא צריך להוכיח זכאות כלכלית בשביל לקבל סיוע משפטי.

כמו כן, קיימת אפשרות למחיקת רישום פלילי וסיוע בהסדרת חובות, בעזרת מחלקת חנינות והממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים, בהתאמה.

מלבד מעטפת הליווי מהרווחה והעזרה ממשרד המשפטים, ניתן כיום להגיש בקשה לקבלת עזרה כספית לקרן החילוט המיוחדת, שמבצעת חלוקה מהכספים בקרן, הנאספים בהליכים פליליים בתיקי סחר ועבדות. בית המשפט מחויב להקצות כספים למטרת שיקום, כמו לימודים או רכישת אביזרים לעבודה, בחלוקה שנתית.

ב-2024 הייתה חלוקה מיוחדת של הקרן עבור אנשים עם מצוקה בעקבות המלחמה, אך השנה לא נעשתה חלוקה מהסוג הזה, בשל מחסור בכספים בקרן.
תמונת המצב בישראל

מבחינת נתונים, היו כאמור ארבעה מקרים של סחר בזנות ישראליות (מ-24-25) וארבעתם היו היחידים שהוכרו מ-2022. אחת מהם היא קטינה והשלוש האחרות הן בגירות שהגישו בקשה דרך הטופס המקוון שיזמו במשרד המשפטים במטרה להקל על הקורבנות. בעבר הגורם המתכלל היה המשטרה, וניתן לומר כי מ-2022 דנה היא אחת משלוש קורבנות סחר בזנות הבגירות הישראליות היחידות - אחרות הוכרו על רקע של זנות או כתות או החזקה בתנאי עבדות. כלומר דנה היא לא הראשונה שהוכרה וצפויות עוד בהמשך, לכן יש צורך ממשי בקיום חשיבה בנושא.

תגובת משרד הרווחה והביטחון החברתי: ״המקרה מוכר למשרד הרווחה מאז שנת 2021 ועד היום, אולם מטעמי צנעת הפרט לא נוכל לפרט מעבר לכך. משרד הרווחה והביטחון החברתי מפעיל מערך רחב של תכניות סיוע, טיפול ושיקום לנשים שורדות זנות ולקורבנות סחר בבני אדם, מתוך ראייה חברתית ושיקומית כוללת. התכניות מעניקות רצף מענים – החל ממעני חירום ועד לתכניות שיקום מתקדמות, המאפשרות ביסוס חיים עצמאיים ובטוחים.

״במסגרת זו מופעלים מקלטים והלנות חירום, הוסטלים ודירות מעבר, לצד ליווי רגשי, טיפולי ותעסוקתי, הכשרות מקצועיות, שילוב בלימודים ובהשכלה גבוהה, ואף תכניות שיקום הכוללות דיור עצמאי בקהילה. מטרת העל של המשרד היא לאפשר לכל אישה בזנות – ובייחוד למי שהוכרה כקרבן סחר לזנות – לבנות לעצמה מסלול חיים חדש ומשמעותי, תוך חיזוק תחושת המסוגלות, העצמאות האישית וההשתלבות המלאה בקהילה ובחברה״.