"מנהיגות אזרחית", ארגון הגג של החברה האזרחית בישראל, פנה במכתב דחוף לשר העבודה יריב לוין בדרישה להכיר בשורדי מסיבת נובה כזכאים ליום חופש בתשלום ביום הזיכרון לטבח 7 באוקטובר. הפנייה מגיעה לאחר שהתקבלו בארגון פניות מעמותות וארגונים המסייעים לכ-3,800 שורדים המתמודדים עם טראומה יומיומית, סיוטים, רגרסיות קשות ואובדן תפקוד.
כיום החוק מקנה זכות זו לקרובי משפחה של חללי מערכות ישראל ופעולות איבה, אך לא לאלפי השורדים שחוו את הטבח הקשה ביותר בתולדות המדינה. רבים מהשורדים מדווחים על מצוקות נפשיות קשות המתגברות עם התקרבות יום השנה, סיוטים חוזרים, פגיעה בשגרת החיים ואף ניסיונות אובדניים. מעטים מהם חזרו לעבוד, והם מתקשים להגיע לבתי העלמין להתייחד עם חבריהם שנרצחו לנגד עיניהם.
"יום קשה במיוחד"
לפי חישובי "מנהיגות אזרחית", העלות השנתית של הכרה ביום חופש בתשלום לכלל השורדים תעמוד על כ-2.07 מיליון שקל בלבד - בהתאם לעלות שכר ממוצעת במשק. מדובר בסכום זניח לחלוטין בקנה מידה תקציבי, אך לדבריהם - בעל ערך אנושי, מוסרי וציבורי עצום. בפועל, המספר הזה רחוק מאוד מהמציאות מאחר ורבים מהשורדים כלל אינם מסוגלים לעבוד, אינם יוצאים מביתם ומתמודדים יום-יום עם ההשלכות הקשות של אותו בוקר נורא.
עומר לשם, מנהל קהילת שורדי נובה בתוכנית טרייב, מתאר את המציאות הקשה: "אנחנו, כשורדים, מתקשים גם שנתיים אחרי לגרד את עצמנו מהמיטה, לעבוד או לעשות משהו עבור עצמנו. יום השנה לטבח הוא יום קשה במיוחד, יום שבו אנחנו רוצים להתייחד עם הזיכרון ולהיות חלק ממנו. רבים מאיתנו פוקדים את בתי העלמין כדי לעמוד לצד החברים שנרצחו, אבל את מעט ימי החופש והמחלה שיש לנו אנחנו נאלצים לנצל לטיפולים. לכן לא נשאר לנו מרחב לנשום ביום הזה, וההכרה הרשמית מצד המדינה היא עבורנו צורך אמיתי וחיוני".
עומר לשם, מנהל קהילת שורדי נובה: "קשה לנו לגרד את עצמנו מהמיטה. ימי המחלה והחופש הולכים על טיפולים ועד שמגיעים ל-7 באוקטובר כבר לא נשארו ימים"
"פער צורם וכואב"
עו"ד רוית גרוס, מנכ"לית "מנהיגות אזרחית", מדגישה: "אי ההכרה בשורדים מייצרת פער צורם וכואב. בעוד קרובי החללים שבוודאי זכאים ליום חופש בתשלום, מי שחוו את הזוועות באופן הישיר ביותר וראו את החברים שלהם נטבחים לנגד עיניהם נותרים ללא מענה. הכרה בשורדי הנובה ביום חופש רשמי היא לא רק הקלה טכנית אלא אמירה חברתית של הזדהות, הכלה ותיקון".
בארגון מדגישים כי ההכרה בשורדים אינה רק סוגיה כלכלית שולית, אלא מחווה חיונית של צדק, תיקון והזדהות לאומית עם מי שנפגעו באופן הישיר ביותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו