קצבת הזקנה בישראל נשחקה בכמעט חמישית בתוך עשור ואלפי אזרחים ותיקים נאלצים לוותר על מזון בסיסי ותרופות. נתוני עמותת 121 מראים כי מאז 2014 גדל השכר הממוצע במשק ב־44%, בעוד שקצבת הזקנה עלתה רק ב־17%. המשמעות: ירידה של כמעט חמישית בערכה היחסי.
"מדובר בשחיקה שמעמיקה את תחושת חוסר הביטחון של האזרחים הוותיקים", אומרים בעמותה. לדבריהם, מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, התמונה החריפה: יוקר המחיה זינק, בעוד שהקצבאות נותרו כמעט ללא שינוי.
טרסה, בת 71 מאדמית, מספרת על מציאות יומיומית בלתי אפשרית: "הייתי שנה וחצי מפונה מהבית, וכשחזרתי קיבלתי פיצוי של 25 אלף שקל סכום שלא מכסה אפילו את הנזק לגג החניה".
"אני חיה מקצבת זקנה של 3,400 שקל ועוד פנסיה קטנה של 1,600 שקל. ביחד זה לא מגיע אפילו לשכר מינימום. מאז המלחמה אני מצטמצמת בהכול; לא קונה ירקות, לא פירות, לא בשר. גם תרופות אני דוחה לפעמים לחודש הבא. יש לי רכב כי בלי זה אני תקועה, אבל ייתכן שאאלץ לוותר עליו כי ההוצאות חונקות. עבדתי כל החיים, שילמתי כל החיים, ובסוף אני לא סוגרת את החודש".
טניה סולומון, בת 71 מחדרה, מוסיפה: "קצבת הזקנה שלי היא 2,300 שקל, ולצדה פנסיה של 700 שקל יחד פחות מ 3,000 שקל בחודש. איך אפשר להתקיים מסכום כזה? אני מוותרת על בשר אדום, על גבינות, על פירות וירקות יקרים".
"אני קונה רק את הכי בסיסי, וזה מתסכל לעמוד מול הדוכן ולהתלבט אם לקנות ארבע עגבניות או מלפפון אחד. היום אני עובדת במשרה חלקית שמכניסה עוד 3,000 שקל, אבל ברור שאי אפשר לעבוד עד גיל 100".
על הרקע הזה יוצאת עמותת 121, מנוע לשינוי חברתי, בקמפיין ציבורי רחב היקף בשיתוף משרד הפרסום "סיטי מדיה" הקמפיין יעלה ברשתות החברתיות, בטלוויזיה ובשלטי חוצות, וקורא להגדיל את קצבת הזקנה באופן מדורג ולהצמיד אותה לשכר הממוצע במשק כך שתעלה בהתאם להכנסות.
יקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותה: "מחצית מהאזרחים הוותיקים חיים ללא פנסיה, שליש מתקיימים מקצבאות בלבד, ואחד מכל שמונה חי מתחת לקו העוני".
"מדובר במציאות בלתי נסבלת שבה אנשים שעבדו ושילמו מיסים כל חייהם נאלצים לוותר על מזון בסיסי או תרופות חיוניות. אנחנו קוראים לממשלה להצמיד את קצבאות הזקנה לשכר הממוצע, כדי להבטיח שלכל אזרח ותיק תהיה אפשרות אמיתית להזדקן בכבוד".