אימה של מילנה בובקובה בת ה-12, הילדה ששמה קץ לחייה בחודש אוגוסט האחרון כשקפצה מגג של מבנה היקב בראשל"צ, השמיעה דברים קשים היום בדיון של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. דיון הוועדה עסק במצוקה הרגשית והנפשית של ילדי עולים חדשים ומענה המדינה לצרכיהם.
כזכור, מילנה וחברה נוספת עלו על גג יקב וקפצו ממנו יחד, לאחר ששבועיים קודם לכן הגיעו לאותו מקום ואיימו לקפוץ ממנו. בפעם הראשונה, לאחר משא ומתן עם שוטרים שהגיעו למקום, השתיים נסוגו מהרעיון. אלא שלבסוף, כידוע, אילנה שמה קץ לחייה בקפיצה מגג היקב.
אלינה סיפרה בקול רועד כי בתה, שהייתה במצוקה שוחררה מאשפוז פסיכיאטרי רק יומיים קודם לאסון. עוד סיפרה כי בביה"ח איימו עליה בקנסות על השחתת הרכוש אם לא תשחרר את ביתה.
"אנחנו אוהבים את המדינה אבל כשהיינו צריכים עזרה וטיפול מהמדינה – לא קיבלנו", סיפרה האם אלינה, "מילנה אושפזה בבי"ח פסיכיאטרי לשבועיים ובמשך כל ימי האשפוז אני ואמי הגענו לשם כדי שהילדה לא תחוש בודדה".
אילנה סיפרה שבאחד הימים, שעה וחצי אחרי שיצאה מביה"ח כשהיא סבורה שהכל בסדר, נאמר לה שבתה רוצה לברוח. "חזרתי וראיתי את הילדה בבידוד עם מבט ריק בעיניים. ביום שאחרי, התקשרו ואמרו שהיא רוצה לברוח ולא יכולים להחזיק אותה בכוח. אמרו לי שאצטרך לשלם קנסות אם הילדה תפגע ברכוש". מילנה תהתה – "זאת לא קייטנה. זה בי"ח שמבין מקרים כאלה. איך אני כאימא יכולה לקחת אחריות מלאה? אני לא מסוגלת".
אלינה הפנתה טענות קשות כנגד העירייה והמשטרה: "כשהוציאו את הילדים מהגג של היקב בפעם הראשונה, אף אחד מהעירייה לא פנה למשטרה ולא סגרו את הכניסה לשם. למה אי אפשר היה למנוע את המקרה הזה? אמרתי להם שרק עכשיו שוחררנו מאשפוז פסיכיאטרי".
האם פירטה תיאורים קשים: "יש לי וידאו איך מובילים אותה באלונקה, ולא אמרו לנו מתי היא נהרגה. איך הם קבעו שהיא מתה מבלי להעניק לה טיפול ראשוני? העבירו אותה בידיים ורגליים כמו שק תפוחי אדמה."
על מערכת החינוך, שלא הייתה קשובה לבתה ולא עודדה אותה להמשיך לבוא לבית הספר, על אף קשיים חברתיים חמורים מהם סבלה. "מילנה אהבה ועזרה הרבה לחיות. יום אחד הביאה תוכי לבי"ס והושעתה. הילדים אמרו שבישלה את התוכי ואכלה אותו", היא סיפרה "אמרתי למורים – למה מרחיקים אותה? צריך לגרום לה כן להגיע לבי"ס. ילדי עולים הם אלה שבדר"כ משפילים אותם. בתי הספר מצידם, לרוב, שומרים על המקרים בפנים ולא מפיצים."
יונתן אמסטר, נציג משרד הבריאות טען כי ראש אגף בריאות הנפש ערך תחקיר ראשוני וכי מתוכננת לקום ועדה רחבה יותר של המשרד יו"ר הוועדה, חה"כ גלעד קריב דרש לא להסתפק בוועדה של משרד הבריאות, אלא להקים ועדה בין-משרדית. הוא ביקש לקבל ממנכ"ל משרד הבריאות מידע מפורט על הוועדה שתוקם, כולל הרכב חבריה והמנדט שניתן לה: "חודש וחצי אחרי המקרה הטרגי וטרם הוקמה הוועדה. מדובר בדיני נפשות".
למרבה ההפתעה, נציג משרד הבריאות שהופיע בפני הוועדה לא ידע לספר כמה מהילדים במערכת בריאות הנפש הם ילדים עולים. חה"כ קריב התקומם נוכח הדברים: "מדובר בהצלבה של נתוני אקסל. למה במערכת בריאות הנפש לא יודעים לומר את המספרים? זה מטריד."
במהלך הדיון עלתה מחלוקת בדבר שיעור העולים מקרב המתאבדים, לצד הנתון לפיו שליש מהמתאבדים בארץ הם עולים חדשים, נציג המשרד לקליטת עלייה ברהן מלדה טען שהעולים מהווים כ-2% מכלל המתאבדים ולא שליש".
ראש מינהל רווחה בעיריית ראשון לציון מלי בן משה הציגה תמונה מטרידה באשר ליכולתה של המערכת להתמודד עם נאיות אובדנות בקרב עולים: "אין לנו כלים לטיפול בבריאות הנפש, אנחנו מפנים אליהם ונתקלים בהמתנות ארוכות – תור לפסיכיאטר שיכול להגיע לחצי שנה, שחרורים מהירים מבי"ח ועוד." על ההתמודדות העירונית אמרה בן משה: "באזור מרכז העיר שהוא יותר מועד לסיכון, יש תכניות לאתר נוער ולגייס אותו לפעילויות שונות תוך זיהוי סימני מצוקה. יש מועדונים ייעודיים לדוברי רוסית מקרב בני הנוער. אחת הזירות שמטרידות אותנו היא הטלגרם. ניסינו להיכנס גם לשם וראינו קבוצות פוגעניות שמעודדות ילדים לפגוע בעצמם ובאחרים, התחזות לילדים שפוגעים באחרים. בעקבות האירוע הזה של מילנה נחשפנו ודיווחנו למוקד 105".
וורקי קסאי ממשרד הרווחה מסרה נתונים לפיהם ישנם כ-23 אלף עולים חדשים וילדיהם שמקבלים שירותי במחלקות לשירותים חברתיים, מתוכם כמעט עשרת אלפים ילדים בגילאי לידה עד 17. עוד עולה כי כ-5.5 אלפים מתוך כלל הילדים העולים מוגדרים ילדים בסיכון, ומתוכם כ-1800 ילדים מושמים במסגרות חוץ ביתיות ומסגרות בקהילה, שם, לטענת קסאי, הם מקבלים מענים מקיפים. עוד טענה קסאי בוועדה כי משרד הרווחה והביטחון החברתי הקצה עד כה ב-2025 תקציב של- 44 מיליון ש"ח לטיפול בנושא.
היו"ר חה"כ קריב מסר שיתקיים דיון מעקב והבטיח שהוועדה לא תרפה מהנושא: "נוביל את הנושא של עולים קטינים בסיכון. חה״כ בליאק ואני לא נרפה מנושא התחקיר. לאמא ולסבים מגיעות תשובות. המטרה שלנו כוועדה לראות איך המקרה הזה מביא לתשומת לב מערכתית, ויש תוכניות ותקציבים, איך מהמקרה הנורא הזה נולדת תפיסת מדרגה בטיפול בתלמידים עולים. נפגש תוך כמה שבועות".טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו